אגודת אחוה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
מקום מושב הלשכה העולמית הראשית היה בתחילה ונשאר עד היום ב[[ירושלים]].
==הקמת האגודה
במרוצת המאה ה-19 התחוללו תמורות רבות ביישוב היהודי בארץ ישראל, חלקן בעקבות התפתחות המדע, התחבורה, התיעוש והפוליטיקה העולמית, וחלקן בשל התגברות עלייתם של יהודים לארץ והתגוונות צורות התעסוקה שלהם. רוב היישוב התגורר ברובע היהודי בירושלים, המסחר היה דל ומצומצם מאוד ורוב אנשי היישוב התקיימו על כספי החלוקה, נדבות שנשלחו מחו"ל וחולקו באופן לא שווה בין חברי הקהילות. יהודי הארץ ראו עצמם ראויים לכספי "החלוקה", בשל ישיבתם בארץ, עיסוקם הרוחני בלימוד התורה, ובשל תפילותיהם לשלום כל עם ישראל, שבכך, להשקפתם, הם מקרבים את הגאולה.
הסוציולוג [[מנחם פרידמן]], תיאר את התפיסה הרווחת באשר לכספי החלוקה: "היישוב הישן התבסס על התפיסה המסורתית שראתה ביישובה של ארץ-ישראל ערך דתי-רוחני לעם היהודי בכללו. ערך זה הוא פועל יוצא מתפיסת היסוד של המסורת היהודית, על כל מרכיביה, ביחס לקשר שבין העם היהודי וארצו. יישוב ארץ ישראל נקשר ליישוב המייחד את עצמו למלא תפקיד דתי-רוחני - לימוד תורה ותפילה, ודורש מן הגולה היהודית לקיימו מבחינה כלכלית. ספרות ההלכה והמדרש נתנה ביסוס מלא ליחסי הגומלין המיוחדים במינם שבין הגולה וארץ ישראל. על-פי תפיסה זו הגולה אמורה לספק את הצרכים הכלכליים-פיזיים ואילו היישוב בארץ-ישראל אמור להקדיש את עצמו לקיומם של הערכים המרכזיים של החברה היהודית-מסורתית - תפילה ולימוד תורה בארץ הקודש ולתרום בכך לקיומה ולרווחתה של הגולה. עקרונית, לא ראו עצמם בני היישוב הישן כאוכלי לחם חסד, אלא כזכאים לקבל תגמול במערכת חליפין".
בשנות השבעים, כאשר גדל היישוב והמוסדות הקיימים התקשו לכלכל אותו, התעוררו הצעירים שמאסו בחיים התלויים בנדבות והחליטו
באותה תקופה, בה שררה שנאה וקנאה ביישוב היהודי בין הכוללים והפלגים השונים ותומכיהם, קמה ב[[ירושלים]] הלשכה הראשונה של אגודת אחוה במטרה לאחד את עם [[ישראל]], לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקשה האגודה לעזור לחברים, שנקראים "אחים", החלשים מבחינה כלכלית. העזרה כללה סיוע במציאת עבודה ובמתן [[אשראי]].
כדי שלא להרגיז את עסקני היישוב, שהביטו בחשדנות על כל התארגנות, הוקמה האגודה כאגודה סודית. למרות זאת, לאחר שלושה חודשים קיום האגודה דלף, והעסקנים פנו אל [[המהרי"ל דיסקין]] בטענה כי מדובר בכת חדשה בסגנון [[שבתאי צבי]] ו[[יעקב פרנק]]. חברי האגודה מיהרו לפנות אל רבי [[שמואל סלנט]] שהכיר את משפחותיהם, ותגובתו היתה: "ילדי, אני יודע את כל אחד מכם ואני מכיר גם את הוריכם המפורסמים לשלומי אמוני ישראל, בטוח אני שלא תצא חס ושלום תקלה תחת ידכם. רחש ליבכם דבר טוב, ואת מחשבתכם הטובה הוצאתם לפעולה. אמנם פעולתכם היא חדשה בארצנו הקדושה, אבל מעשי מתנגדיכם אשר מטבעם להביט בעין רעה על כל דבר נוצר, הם דבר שאינו חדש אצלינו. אל תראו ואל תפחדו, ולכו בכוחכם זה להושיע את בנינו ואת עירנו. יהי נועם ה' עליכם ומעשי ידיכם יכונן", והוסיף בבדיחותא: "פסוק זה ישמש אתכם כסגולה לגרש את השטן". לאחר מכן שלח הרב דיסקין את מקורבו, הדיין רבי [[שלמה זלמן בהר"ן לעווי]] להשתתף באספת הועד הפועל ולעיין בספרי האגודה
==סניפים==
שורה 23:
לאחר הכיבוש הבריטי בארץ ישראל, הוקמו מחדש חלק מהלשכות במתכונת מצומצמת יותר. הלשכה העולמית הראשית ממוקמת כיום במרכז שטנר בירושלים, אך לשכת 'יוסף' ([[בני ברק]]) היא הפעילה ביותר בישראל.
==עקרונות ומבנה ארגוני==
האחים באחוה מחולקים לארבע דרגות שונות, החל מ'חניכים' שהם "אחים הבאים ללמוד את תורת האחוה" ועד 'מחנכים' שהם "ישנם כאלה הבאים אל האחוה מתוך שכחה עצמית גמורה. אין להם שום מחשבת עניין על עצמם לא בשעה שהם נותנים את ידם לאחוה, לא אחרי כן ולא בשום פעם כל הימים, אלא תמיד הם מרגישים רק את השני ותמיד הם מוכנים לתת את עצמם ולהקדיש את עצמם בעד השני. מעטים הם יחידי סגולה אבל זוהי האחוה החשמונאית. תפקידם של אלה באחוה לשמש סמל לאחרים וממלאים הם מבלי כוונה מיוחדת תפקיד של מחנכים".▼
==פעילות האגודה==▼
בי"ט כסליו תרפ"ב התקיימה הועידה הראשונה של אחוה העולמית בה הוחלט כי:
שורה 34 ⟵ 31:
האמצעים: א. כאחים נאמנים יהיו כל בני האגודה. איש את רעהו יעזורו בחומר וברוח. ב. הפצת רעיון האחוה ע"י יסוד לשכות בכל מקום שאפשר".
הלשכות מתנהלות פיננסית וארגונית באופן עצמאי ובעלי התפקידים נבחרים על ידי האחים החברים בלשכה בבחירות דמוקרטיות. בכל לשכה פעילה מכהנים נשיא ויו"ר, בלשכות גדולות מכהן גם מזכיר ובלשכות גדולות מאוד מכהנים גם ועד הפועל. הנשיאים והיו"רים של לשכות אחוה בעולם, הם חברים מתוקף תפקידם בועידה העולמית, והנשיאים הם גם חברי הועד הפועל של אגודת אחוה העולמית. הועד הפועל בוחר בבחירות דמוקרטיות את חמשת חברי ההנהלה המצומצמת, הנשיא העולמי והיו"ר העולמי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוציאה האגודה את עיתון "הד העם" במשך שנתיים בעריכת [[יצחק יעקב ילין]].▼
▲האחים באחוה מחולקים לארבע דרגות שונות, החל מ'חניכים' שהם "אחים הבאים ללמוד את תורת האחוה" ועד 'מחנכים' שהם "ישנם כאלה הבאים אל האחוה מתוך שכחה עצמית גמורה. אין להם שום מחשבת עניין על עצמם לא בשעה שהם נותנים את ידם לאחוה, לא אחרי כן ולא בשום פעם כל הימים, אלא תמיד הם מרגישים רק את השני ותמיד הם מוכנים לתת את עצמם ולהקדיש את עצמם בעד השני. מעטים הם יחידי סגולה אבל זוהי האחוה החשמונאית. תפקידם של אלה באחוה לשמש סמל לאחרים וממלאים הם מבלי כוונה מיוחדת תפקיד של מחנכים".
אגודת אחוה היא על מפלגתית, למרות שהרוב הגדול של האחים פעילים גם פוליטית במפלגות שונות. קודם הקמת המדינה ניסתה אחוה, באמצעות חבריה שהיו פעילים באגודת ישראל ובמזרחי לפעול לאיחוד ביניהם, אך לא הצליחה.▼
▲==פעילות האגודה==
בשנת [[1920]] נתמנה זלמן יוסף סולובייצ'יק, נשיא אחוה, למנהל הוועד הכללי של [[כנסת ישראל]], הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, בראש הארגון עמדו [[אספת הנבחרים]] ו[[הוועד הלאומי]] והיו כפופים אליו ועדי הקהילות ו[[הרבנות הראשית]]. ▼
בשנת [[תרס"ה]] הציעו חלק מחברי האגודה לייסד לעצמם שכונה בירושלים, ובשנת [[תרס"ו]] נרכש על שם שני חברי האגודה בעלי נתינות [[עות'מאני]]ת, מגרש לצורך בניית [[שכונת אחווה]]. מכיון שרוב האחים היו חסרי אמצעים, בא לעזרתם [[בנק אפ"ק]] – לימים [[בנק לאומי לישראל]] – שבראשו עמד אז [[זלמן דוד ליבונטין]] והוא הלווה להם מכספי ה[[קרן קיימת לישראל
▲לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוציאה האגודה את עיתון "הד העם" במשך שנתיים בעריכת [[יצחק יעקב ילין]].
נציגי אחוה ישבו בהנהלות "קרן הגאולה" ו[[קרן היסוד]] שפעלו לגיוס כספים למען הקמת מדינת ישראל, ובמהלך השנים הארגון פעל בשיתוף פעולה גם עם [[חובבי ציון]], [[הדסה]] ו[[הג'וינט]].▼
▲אגודת אחוה היא על מפלגתית, למרות שהרוב הגדול של האחים פעילים גם פוליטית במפלגות שונות. קודם הקמת המדינה ניסתה אחוה, באמצעות חבריה שהיו פעילים
▲בשנת [[תרס"ה]] הציעו חלק מחברי האגודה לייסד לעצמם שכונה בירושלים, ובשנת [[תרס"ו]] נרכש על שם שני חברי האגודה בעלי נתינות [[עות'מאני]]ת, מגרש לצורך בניית [[שכונת אחווה]]. מכיון שרוב האחים היו חסרי אמצעים, בא לעזרתם [[בנק אפ"ק]] – לימים [[בנק לאומי לישראל]] – שבראשו עמד אז [[זלמן דוד ליבונטין]] והוא הלווה להם מכספי ה[[קרן קיימת לישראל]]] לתקופה של 10 שנים בריבית של 6%. עבודת בניית השכונה הוטלה על חברי האגודה הקבלנים [[אברהם המבורגר]] וחותנו [[יעקב משה מן]], וכעבור שנתיים השכונה הוקמה. השכונה ממוקמת בירושלים בין שכונת [[זיכרון משה]] ובין רחוב מלכי ישראל.
▲בשנת [[1920]] נתמנה נשיא אחוה העולמית, [[זלמן יוסף סולובייצ'יק
▲נציגי אחוה ישבו בהנהלות "קרן הגאולה" ו[[קרן היסוד]] שפעלו לגיוס כספים למען הקמת מדינת ישראל, ובמהלך השנים הארגון פעל בשיתוף פעולה גם עם [[חובבי ציון]], [[הדסה]] ו[[הג'וינט]].
בשנת [[1899]] נוסדה גם ביפו [[שכונת אחווה (תל אביב)|שכונת אחווה]], דרומית-מערבית ל[[נוה צדק]] ול[[שכונת נווה שלום]], ביזמת [[אליהו אהרון כהנא]].
שורה 56 ⟵ 55:
===חברים נוספים באגודה===
*הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]
*[[אליהו אהרון כהנא]]
*[[יצחק אביגדור אורנשטיין]]
|