שעבוד (בטוחה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{שכתוב|חוסר דיוק, ניסוח שאיננו ברור דיו. יש כאן בלבול בין שעבוד לשעבוד שלילי|נושא=מדעי החברה}}'''שעבוד''' הוא מונח משפטי המתאר ייחודם של נכס או קבוצה של נכסים כבטוחה לקיומו של חיוב. נהוג להתיחס למספר סוגים של שעבוד, בהתאם למהות הבטוחה שמובאת עמם. חלוקה אפשרית נוספת היא לפי היתרון שמוענק למלוה מסוים על פני נושים אחרים. כלומר, לפי סדר הנשיה שהוא מאלץ.
 
שעבוד מתאפיין בדרך כלל בהגבלות על עבירות הנכס המשועבד, כך שבעל השעבוד, הנושה, יוכל לממש את השעבוד במקרה שבו אין החיוב מקויים. כן מאופיין השעבוד במתן זכות קדימה ביחס לנכס המשועבד על פני נושים שאינם מובטחים בשעבוד, בהליכים כ[[פירוק חברה]], [[הוצאה לפועל]] או [[פשיטת רגל]].
אחד הסוגים הוא השעבוד השלילי. במסגרת '''שעבוד שלילי''' מתחייב הלווה, במסגרת [[הסכם]] ה[[הלוואה]], שלא לשעבד נכס כלשהו, או קבוצה של נכסים, שבבעלותו למלווים אחרים, מבלי שקיבל את הסכמת המלווה (בדרך כלל תוך הבטחת תנאים דומים) או כל עוד לא פרע את חובו למלווה. אין בשעבוד השלילי כדי להעניק למלווה יתרון על נושים אחרים של הלווה. אולם במקרה בו הפר הלווה את התחייבותו כאמור, יוכל המלווה לנקוט בהליכים משפטיים כדי למנוע את רישום השעבוד הספציפי המאוחר בזמן. מסיבה זו רבים אינם רואים בשעבוד השלילי, כשלעצמו, בטוחה לקיום החיוב. למעשה, שעבוד שלילי הוא מועיל רק כאשר הוא מלווה בדרישות נוספות. למשל, קבלת שעבוד השלילי תגן על מלוה שלטובתו נרשם גם שעבוד צף מאפשרות שבעתיד ירשום הלווה שעבוד ספציפי לטובת מלווים אחרים על אותה קבוצת נכסים.
 
[[משכון]] הוא צורה של שעבוד, וכך גם [[משכנתא]], המתייחסת לשעבוד [[מקרקעין]], [[שעבוד צף]] המתאר שעבוד של כלל נכסיו של [[תאגיד]], וכן [[עכבון]].
 
שעבוד מתאפיין בדרך כלל בהגבלות על עבירות הנכס המשועבד, כך שבעל השעבוד, הנושה, יוכל לממש את השעבוד במקרה שבו אין החיוב מקויים. כן מאופיין השעבוד במתן זכות קדימה ביחס לנכס המשועבד על פני נושים שאינם מובטחים בשעבוד, בהליכים כ[[פירוק חברה]], [[הוצאה לפועל]] או [[פשיטת רגל]].
 
לרוב דורש השעבוד רישומו במקום המיועד לכך כ[[אגף רישום והסדר מקרקעין|לשכת רישום המקרקעין]], [[רשם המשכונות]] או [[רשם החברות]] וזאת כתנאי לתוקפו כלפי [[צד ג']] שעליו לדעת על השיעבוד. אם נרשם השעבוד, הוא דבק בנכס גם אם זה נמכר לצד ג', דהיינו: הנושה רשאי לממש את השעבוד ולגבות את חובו אף אם הבעלות בנכס המשועבד עברה לצד ג'.
 
אותו נכס עצמו ניתן לשעבוד מספר פעמים לנושים שונים, בדרגות שונות, כאשר זכותו של נושה לו שעבוד מדרגה ראשונה קודמת לזכותו של נושה לו שעבוד מדרגה שנייה, וכן הלאה. המונח "פארי פאסו" (pari passu) מתייחס לשעבודים שונים על אותו נכס שדרגתם שווה.
 
אחדעל הסוגיםפניו, הואאחד מסוגי השעבוד השלילי. במסגרתהוא '''שעבוד שלילי'''. במסגרת שעבוד שלילי מתחייב הלווה, במסגרת [[הסכם]] ה[[הלוואה]], שלא לשעבד נכס כלשהו, או קבוצה של נכסים, שבבעלותו למלווים אחרים, מבלי שקיבל את הסכמת המלווה (בדרך כלל תוך הבטחת תנאים דומים) או כל עוד לא פרע את חובו למלווה. אין בשעבוד השלילי כדי להעניק למלווה יתרון על נושים אחרים של הלווה. אולם במקרה בו הפר הלווה את התחייבותו כאמור, יוכל המלווה לנקוט בהליכים משפטיים כדי למנוע את רישום השעבוד הספציפי המאוחר בזמן. מסיבה זו רבים אינם רואים בשעבוד השלילי, כשלעצמו, בטוחה לקיום החיוב. למעשה, שעבוד שלילי הוא מועיל רק כאשר הוא מלווה בדרישות נוספות. למשל, קבלת שעבוד השלילי תגן על מלוה שלטובתו נרשם גם שעבוד צף מאפשרות שבעתיד ירשום הלווה שעבוד ספציפי לטובת מלווים אחרים על אותה קבוצת נכסים.
 
==שעבוד שלילי בישראל==