המחתרת הדנית – הבדלי גרסאות

אף על פי כן, במשך התקדמות המלחמה, מספר רב של דנים החלו להקים קבוצות התנגדות לכיבוש הנאצי. מספרם של הדנים הנאצים מעולם לא היה גדול, ולמעשה היה יותר קטן אחרי הפלישה הנאצית לדנמרק מאשר לפניה. חוסר הפופולריות של הנאצים בדנמרק מוכח בעובדה ש[[קצין]] ה[[אס אס]] הבכיר [[ורנר בסט]] לא הציב אף פעם את [[פריץ קלאוסן]], ראש [[המפלגה הדנית הנאצית]] בשלטון, וה[[פטרלנד]] (''Fatherland''), ה[[עיתון]] הדני הנאצי, פשט את הרגל. העיתון יכל להתקיים רק באמצעות מימון נאצי. כאשר הנאצים הכריחו את הממשלה הדנית, שבראשה עמד [[אריק סקבניוס]], לחתום על הסכם אנטי-קומינטרן, הייתה [[הפגנה]] המונית ב[[קופנהגן]]. ה[[פרופסור]] המוערך ל[[תאולוגיה]] האל קוֹך החל לקרוא בהרצאותיו בפני סטודנטים ותנועות נוער להחייאת מורשתו הדמוקרטית של [[ניקולאי גרונטוויג]] ולתחיית [[בתי חינוך עממיים|בתי החינוך העממיים]]. על אף שקוך עצמו לא השתתף בהמשך בפעילות המחתרת עצמה - הייתה לקריאתו זו חשיבות בהתגבשות הכוחות החברתיים שחוללו מאוחר יותר את המחתרת{{הערה|שם=כיבוש|[[חיים יחיל]], '''הסוציאליזם הסקנדינבי''', הוצאת הקיבוץ המאוחד 1966, פרק: דאניה - כיבוש ומאבק, עמ' 155-164}}.