כימותרפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: כותרת ה"ש |
←היסטוריה: הרחבה |
||
שורה 17:
ב-[[1947]] החל [[סידני פארבר]] לטפל באופן ממוקד (כלומר מבלי לפגוע ברקמות בריאות) בגידול הפרוע של [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]] ב[[רקמה|רקמות]] [[מח עצם]] המופיע ב[[לוקמיה לימפוציטית חריפה]] בילדים. החומר הראשון שהצליח להשיג שליטה ממוקדת בגידול היה [[אמינופטרין]] (Aminopterin), [[מולקולה]] המונעת קליטת [[חומצה פולית]] ולפיכך מעכבת עת התפתחות תאי הדם הלבנים. ביוני [[1948]] פרסם לראשונה פארבר את ניסוייו בכתב העת [[ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין]]{{הערה|[http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJM194806032382301 המאמר המקורי]}}. פארבר עמל על גיוס משאבים ותוכניות ממשלתיות לחקר הסרטן ולמציאת תרופה כימית ממוקדת לגידולים שונים.
ב-[[1954]] הוקם בארצות הברית CCNSC - Cance Chemotherapy National Service Center (מרכז השירות הלאומי לכימותרפיה של סרטן), אשר חקר את השפעתם של מאות אלפי חומרים סינתטיים ואורגניים. העקרון בבסיס מאמץ זה היה שיש לרכז מאמץ עליון למציאת תרופות ולפיכך אין צורך להבין ולחקור את מנגנון הפעולה, אלא להתרשם מה[[פנומנולוגיה]] שלה בלבד{{הערה|סידהרטא מוחרג'י, '''מלכת כל המחלות: ביוגרפיה של מחלת הסרטן''', [[עם עובד]] 2013, עמ' 136}}.
ב-[[1958]] טיפלו פארבר ועוזריו ב[[נפרובלסטומה]] ("גידול וילמס") באמצעות [[אקטינומיצין D]] בשילוב הקרנות [[קרני רנטגן]]. היה זה הסרטן ה[[גרורה|גרורתי]] הראשון שנרפא בהצלחה מלאה כתוצאה בכימותרפיה.
כתוצאה מכך, תרופות רבות פותחו, ולאט לאט קמה לה תעשייה ענפה בתחום, אך אותם עקרונות שהביאו לפיתוחם של התרופות הראשונות עדיין קיימים.
| |||