מרד הבוקסרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q150229
שורה 6:
 
==התפשטות המרד==
סליחה!!
המרידה התרכזה בצפון מזרח סין, לאחר שהמעצמות האירופאיות החלו לדרוש לעצמן שטחים, קווי [[רכבת]] ומכרות. [[הקיסרות הגרמנית]], לדוגמה, הטילה מצור על הנמל ב[[צ'ינגדאו]] בנובמבר [[1897]], לאחר ששני אזרחים שלה נהרגו בפרובינציית [[שאנדונג]]. בחודש שלאחר מכן השתלטו ה[[האימפריה הרוסית|רוסים]] על שטחים בבעלות סינית. [[צרפת]] ו[[בריטניה]] השתלטו גם הן על שטחים בדרום המדינה בסמוך לטריטוריות שלהן ב[[הונג קונג]].
[[תמונה:Boxer tianjing.jpg|ממוזער|300px|שמאל|כוחות בוקסרים ב[[טיינג'ין]]]]
פעילותם של הבוקסרים החלה בצפון פרובינציית שאנדונג במרץ [[1898]] תחת הסיסמה: "לסלק את שושלת צ'ינג, להרוס את הזרים". הופעתה של התנועה הייתה כתגובה לחדירת המערביים למדינה והכישלון של החצר הקיסרית במימוש הצעדים ל"התחזקות עצמית" שנקבעו ב[[רפורמת מאה הימים]], רפורמה שהנהיג הקיסר [[גוואנגשו]] לשיפור השלטון וה[[כלכלה]] הסיניים אשר נגנזה על ידי דודתו רבת הכוח של הקיסר – הקיסרית האלמנה [[צישי]].
 
לאחר שהובסו על ידי חייליו הנאמנים של הקיסר באוקטובר [[1899]], זנחו הבוקסרים את שאיפותיהם האנטי-קיסריות והפנו את מלוא מאבקם אל ה[[מיסיון|מיסיונרים]] הנוצרים וקהילות המומרים שלהם, אשר נתפסו בעיניהם כסוכנים של ה[[קולוניאליזם]] הזר. חצר הקיסרות, כעת בשליטתה המלאה של צישי, קיבלה בברכה את הפסקת ההסתה נגדה מצד הבוקסרים ואישרה צווי הגנה למורדים, כיוון שראתה בהם דרך לסלק את המעצמות מסין. בכך העלתה את חמתם של נציגי המדינות הזרות.
 
==שיא המרד ודיכויו==
[[תמונה:Boxer1900.jpg|ממוזער|200px|שמאל|בוקסר סיני]]
הקונפליקט בין הבוקסרים למערב הגיע לשיאו כאשר ביוני [[1900]] ביצעו הבוקסרים מתקפה נועזת על ריכוזי אוכלוסייה מערבית בערים [[טיינג'ין]] ו[[בייג'ינג]]. ב-[[20 ביוני]] נרצח דיפלומט גרמני בכיר על ידי המורדים, מה שהביא לפריצת עימותים גלויים בין המעצמות וסין. החצר הקיסרית הכריזה מלחמה משותפת עם הבוקסרים כנגד מדינות המערב ואילו המעצמות מצדן החלו מרכיבות כוח להגנת נציגויותיהן בסין.
 
לבסוף, מצאו עצמם המורדים עומדים בפני [[צבא]] ובו 45,000 חיילים מ[[האימפריה היפנית]], [[ארצות הברית]], [[אוסטרו-הונגריה]], [[בריטניה]], [[צרפת]], [[איטליה]], [[רוסיה]] וכן חיילים סינים אנטי-בוקסרים. הצבא הרב לאומי כבש את טיינג'ין ובייג'ינג ב-[[14 באוגוסט]]. הקיסרית צישי, אשר לא קיבלה את התמיכה המצופה מצבאה, ברחה מבעוד מועד מבייג'ינג ל[[שיאן]].
 
ב-[[7 בספטמבר]] [[1901]] נכפתה על החצר הקיסרית החתימה על "פרוטוקול הבוקסרים" המאשרת [[הוצאה להורג]] של עשרה פקידי ממשל שהיו קשורים לפריצת המרד ותשלום 333 מיליון [[דולר אמריקני]]. סכום העתק ששולם על ידי הסינים שימש בחלקו מאוחר יותר לתמיכה של בריטניה וארצות הברית בסטודנטים סינים ברחבי העולם ולהקמת אוניברסיטת צינגחואה ב[[בייג'ינג]].
 
הכישלון של בית המלוכה להגן על סין מפני מעצמות המערב הביא לצמיחתה של תנועה רפובליקנית במדינה, תנועה שהגיעה למיצוי עשור אחד מאוחר יותר בסילוק המשפחה הקיסרית מהשלטון והקמת [[הרפובליקה הסינית]]. זכויות היתר למערביים בסין הופסקו לבסוף בשנות ה-30 וה-40 של [[המאה ה-20]].
 
==המרד באמנות==
הסרט "55 ימים בבייג'ינג" (ארצות הברית, 1962) מתעד את מרד הבוקסרים.