יעקב ספיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תולדותיו: קישורים פנימיים |
|||
שורה 5:
ספיר עלה ל[[ארץ ישראל]] כנער צעיר עם הוריו בשנת [[1832]]. הוריו שהיו מעדת ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] התיישבו ב[[צפת]]. תוך חודש מת אביו ושנה לאחר מכן מתה אמו. בהיותו בן 12 היה עד ראייה להתנפלותם של ערביי [[הגליל]] על יהודי צפת ב[[סיוון]] [[ה'תקצ"ד]], [[1834]]. עקב [[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] שהתחוללה בצפת בשנת [[1837]] עבר לירושלים. למד ב[[ישיבה|ישיבותיה]] של ירושלים באותה העת. נישא לבתו של ר' שלמה זלמן הכהן, בתחילה היה מלמד בתלמוד תורה של עדת הפרושים ואחר כך סופר העדה וכן מזכיר עדת הפרושים בירושלים. באותה עת כתב שירים לכבוד נדבנים ואורחים מכובדים שבקרו בארץ ישראל, כך למשל פרסם בשנת [[1854]] את השיר 'כנף רננים' לכבודו של [[משה מונטיפיורי]]. פרסם מאמרים רבים ב[[עיתון]] '[[הלבנון]]' שהוציא-לאור חתנו [[יחיאל ברי"ל]].
בשנת [[1859]] נשלח כ[[שד"ר]] ל[[הודו]] ול[[אוסטרליה]] על-מנת לגייס כספים לבניית [[בית הכנסת החורבה]] על שם [[יהודה החסיד (ירושלים)|רבי יהודה החסיד]] בירושלים. במסעו לאוסטרליה ולהודו נאלץ לעבור ב[[תימן]] שכן הורד מהאוניה בגלל שכספו נשדד ממנו ולא יכול היה לשלם את דמי המסע ועקב כך פגש ב[[יהדות תימן|יהודי תימן]]. במיוחד התרשם מיהודי תימן אשר שכנו בפנים הארץ. הוא בקר גם ב[[אינדונזיה]] שהיתה אז תחת שלטון [[הולנד]]י וגם שם פגש יהודים.
כשחזר מאוסטרליה דרך [[עדן]] בשנת [[1864]] אסף חומר על יהודים אלו וכתב את ספרו 'אבן ספיר' על מסעו לתימן והקהילה היהודית שם. בספרו זה אשר יצא לאור בשנים [[תרכ"ד]] [[1864]] - [[תרכ"ו]] [[1866]] פרסם גם מחקרים על [[כתר ארם צובא]] וכן על כתבי-יד אחרים של ה[[תורה]] וה[[מקרא]]. בספרו היה הרב ספיר מהראשונים להעיר את תשומת לבו של העולם היהודי על קיומם ומצבם של [[יהדות אתיופיה|היהודים באתיופיה]] ואף של יהודי המזרח הרחוק.
| |||