DXM – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קאלויס דאנטור: קלטת שמע |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תעשיי\1, מוזיקליים, \1ווידאו |
||
שורה 21:
לאחר הוצאת הקלטת התפרקה קאלויס דאנטור ואלטר הקים את די.אקס.אם (ב[[אנגלית]] נכתב שמה כ"DXM"), שגם היא מחולון. השם הוא ראשי תיבות של Deus Ex Machina, משפט שפירושו ב[[לטינית]] הוא "הרוח מתוך המכונה". הלהקה כללה את אלטר כסולן ו[[גיטריסט]], הופמן כ[[זמר]] ו[[קלידן]], [[דורון סולומונס (מוזיקאי)|דורון סולומונס]] ו[[שמוליק ברקוביץ']] (לא פורט במה ניגנו השניים; ארבעת החברים היו אז בני 17). הלהקה, שהמשיכה (בינתיים) את דרכה המוזיקלית של קאלויס דאנטור, העלתה מופע חד פעמי (שכונה על ידיה "מופע תעשייתי") ב[[קולנוע דן]] (שעורר סערה בעיקר ב[[מקומון|מקומונים]] ב[[תל אביב]]). בהופעה הופיעו חברי הלהקה בבגדים שחורים (שנצבעו ב[[סיר]] [[מטבח]]), לבוש ייחודי שאפיין אותה תמיד.
ב[[מרץ]] [[1985]] הוציאה הלהקה קלטת בכורה בשם '''R.I.P ([[ינוח בשלום על משכבו]])'''. הקלטת יצאה עם עטיפה בעיצובו של אלטר, שהזכירה עור נחש ונראתה כאילו הוכתמה ב[[דם]]. היא כללה 18 שירים בסגנון "Industrial Dead Music" ("מוסיקה
ב[[יולי]] באותה שנה יצאה [[קלטת וידאו]] שתיעדה את "המופע התעשייתי" שלה בקולנוע דן. הקלטת, '''Coma Live (תרדמת חיה)''', צולמה בצבע [[שחור לבן]] אמנותי ויצאה בחברת ההפקות "N.I.F", שהקימה הלהקה.
שורה 44:
===המעבר לשירים ב[[עברית]]===
ב[[אפריל]] 1989 החלה הלהקה להקליט שירים ראשונים בעברית. לרגל הופעתה ב[[בית לסין]] בערב הפתיחה של [[שבוע השירה]] הראשון, היא הקליטה את שיריו של ה[[משורר]] [[אלי הירש]] "[[אמא שלי (אלי הירש)|אמא שלי]]" שהפך ללהיט ו"מזמור מספר שלוש". שני השירים יצאו באפריל על גבי הקלטת '''אלי הירש''' וקלטת
בדצמבר הוחתמה הלהקה לחברת התקליטים "[[האוזן השלישית]]", וזו שיווקה את המארז '''The DXM Project - Audio Releases Box (פרויקט הדי.אקס.אם - קופסת יצירות האודיו)''', שכלל את כל הקלטות שהוציאה הלהקה פרט לקלטת הראשונה, בכמות עותקים גדולה יותר מהשיווק העצמאי המקורי.
שורה 53:
ב-[[1993]] הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון והאחרון '''[[Grin]] (גרין)'''. האלבום, שזכה להצלחה יחסית, הוא אלבום [[פופ]] עם נגיעות [[ג'אז]]. מתוכו יצאו הלהיטים בעברית "איפה כאן עכשיו" (שנכלל ב-[[2001]] באוסף '''13 שנים לנענע דיסק''') ו"תופסת" (שנכלל ב-[[1996]] באלבום '''אהבה בכפיות - אוספ שירים ללא תוספת סוכר''') והלהיטים באנגלית "ג'וקר (Joke Her{{כ}}) (שנכלל ב-[[2006]] באוסף '''Where Is The Sunshine''' שהוציאה [[קול הקמפוס|106FM]]), "הנרי (Henry)" ו"Sweet Corner (פינה מתוקה)" (ששולב בפסקול "[[ציפורים בניוטרל]]" באותה שנה). כמו כן נכללו באלבום רצועות אינסטרומנטליות רבות, כגון "גרין", "סוהו (Soho)" ו"California Cashier (נערה מקליפורניה)" וקטע קישור בסגנון ג'אז, "לא ככה". למרות שבפועל יצא האלבום גם כקלטת, הלהקה לא שמה דגש על כך.
ההתייחסות לאלבום הייתה חיובית. הוא נארז בעטיפת קרטון (שעליה צולם יריב אלטר מחופש ל[[שד (מיתולוגיה)|שד]]), עם חוברת צילומים ומילים וקרדיטים מסודרים. שמו של אלטר הופיע בקרדיטים כיריב אלטרפין ("אלטרפין" הייתה חברת העיצוב שלו). באלבום התארחו אנשים רבים, כגון [[רותי רוזנפלד]] (בתה של [[נורית הירש]]) בשירה ו[[יורם הבר]] (לעתיד סולן להקת [[קיפוד (להקה)|קיפוד]]) בגיטרה. עם זאת, החליט אלטר, שכבר היה ב[[הולנד]] כשיצא האלבום ונשאר שם עד סוף העשור, לפרק את הלהקה. הופמן החל לעבוד בחנות התקליטים של אוזן השלישית וב-[[1996]] החל לעבוד על פרויקט חדש בשם "pResycle" יחד עם רותי רוזנפלד. דורון פרש מקריירה מוזיקלית ופוסטל המשיכה להשתתף בפרויקטים
ב-[[2001]] יצא האלבום במהדורה מחודשת, שכללה ארבע רצועות נוספות: שלוש אינסטרומנטליות ("בשעת הישיבה", "הייתי מהרהר..." ו"אודות משיח", שחיבור של שלושת השמות נותן את המשפט "בשעת הישיבה הייתי מהרהר... אודות משיח") ואחת ב[[אנגלית]], "Tomorrow (מחר)", שהוקלטה בהופעה חיה של הופמן ב-[[1995]]. כמו כן עלה הרעיון להוציא מחדש את הקלטות שהוציאה הלהקה על גבי דיסק, אך הוא לא יצא לפועל בשל התנגדותם של אלטר והופמן.
| |||