המטוקריט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q111146 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''המטוקריט''' (ב[[לועזית]]: '''Hematocrit'''; בראשי תיבות: '''HCT''') הוא מדד לנפח [[תא דם אדום|תאי הדם האדומים]] ביחס לנפח כלל דגימת [[דם]] המבוטא באחוזים (נפח כדוריות אדומות כפול מאה לחלק לנפח דגימה).
בבדיקת המטוקריט, שמים מנת דם קטנה בתוך עמוד זכוכית דק הקרוי [[קפילרה]] יחד עם חומר הנוגד את [[קרישה|קרישת הדם]]. את הקפילרה מכניסים ל[[צנטריפוגה]]. לאחר זמן מה, הדם מתפרק לשלושה מרכיבים עיקריים: כדוריות דם אדומות, [[תא דם לבן|כדוריות דם לבנות]] עם [[טסיות]] ו[[פלזמה (דם)|פלזמה]]. בעמודת הזכוכית מתקבל המצג הבא: כדוריות הדם האדומות שוקעות, מעליהן נמצאות טסיות הדם וכדוריות הדם הלבנות, והפלזמה נמצאת בחלק העליון.
הערכת המטוקריט תעשה על ידי מדידת גובה משקע התאים האדומים שבתחתית העמודה כחלק מהגובה הכולל של העמודה (פלזמה + משקע כדוריות). מרכיבי הדם התאיים האחרים, קרי כדוריות לבנות וטסיות - שוקעים גם כן ברובם אך מהווים מרכיב שולי בתאים שבדם ביחס לכדוריות האדומות. רוב מכונות [[ספירת דם]] בימינו (קולטרים), מספקות ערך מחושב של ההמטוקריט בהסתמך על ה[[המוגלובין]] (ערך המטוקריט הוא בקירוב פי 3 מערך המוגלובין ביחידות גרם לדציליטר) ואינן מבצעות מדידה אמיתית שלו.
שורה 7:
כאשר רמת ההמטוקריט אינה תקינה זוהי עדות להימצאותה של [[מחלה]] כלשהי או להפרעה.
ההתייחסות לנפח גדול מדי או קטן מדי של תאי הדם האדומים כמוה בדרך כלל כהתייחסות להמוגלובין.
ההתייחסות לנפח גדול מדי או קטן מדי של תאי הדם האדומים כמוה בדרך כלל כהתייחסות להמוגלובין. [[ערכי נורמה בבדיקת דם|ערכי נורמה]] אצל גברים הם בין 42% ל- 52% ובנשים בין 36% ל- 48%. ערכים נמוכים יראו במצבי [[אנמיה]] וגבוהים במצבים כ[[עישון]], [[פוליציטמיה]] וכולי. לאחר ה[[לידה]] נע ההמטוקריט בטווח של 55%-70%. במצבי [[התייבשות|יובש]] יעלה ההמטוקריט כבטוי לירידת נפח התמיסה התוך [[כלי דם|כלית]], במצבי חבלה ודמם ישמר ההמטוקריט בדרך כלל בשלבים הראשונים או אף יעלה במצבי [[טראומה גופנית]] בהם קיים דלף נוזל מחוץ לכלי הדם כמו במעיכה.▼
▲
באופן מסורתי משמש ההמטוקריט כמדד מקובל יותר ב[[ילוד]]ים וב[[פג]]ים לצורך קבלת החלטות על מתן תוצרי דם, מתן הורמון אריתרופואטין ומנגד על ביצוע החלפת דם חלקית במצבים של המטוקריט מוגבר מדי מחשש לנזקי צמיגות יתר.▼
▲באופן מסורתי משמש ההמטוקריט כמדד מקובל יותר ב[[ילוד]]ים וב[[פג]]ים לצורך קבלת החלטות על מתן תוצרי דם, מתן [[הורמון]] [[אריתרופואטין]] ומנגד על ביצוע החלפת דם חלקית במצבים של המטוקריט מוגבר מדי מחשש לנזקי צמיגות יתר.
{{הבהרה רפואית}}
| |||