תשדירי בחירות בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 37:
===תשדיר חרות (2003)===
בעתירה שהוגשה במהלך [[הבחירות לכנסת השש עשרה]] נגד החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, [[מישאל חשין]], לפסול תשדיר של רשימת [[חרות - התנועה הלאומית|חרות]], פסק [[בית המשפט העליון]] כי בסמכותו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפסול תשדירי בחירות אם הם פוגעים באינטרס הציבורי, ובכלל זה אם הם פוגעים ברגשות הציבור{{הערה|בג"ץ 212/03 [http://elyon1.court.gov.il/files/03/120/002/A04/03002120.a04.htm חרות התנועה הלאומית נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה,
התשדיר שנפסל באותו מקרה כלל קטע בו הושמע השיר "[[בילאדי בילאדי]]" לצלילי "[[התקווה]]", וברקע נראה [[משכן הכנסת]] כשמעליו מתנוסס [[דגל ישראל]] ההופך בהדרגה ל[[דגל פלסטין]]. השופט חשין קבע בהחלטתו שהתשדיר מהווה "ביזוי ההמנון הלאומי ופגיעה בו, ביזוי ופגיעה המביאים לגירוי יצרים ואף ל[[הסתה]]". בית המשפט העליון קיבל את עמדתו של חשין ברוב של שני שופטים ([[אליהו מצא]] ו[[טובה שטרסברג-כהן]] אל מול דעתו של נשיא בית המשפט העליון [[אהרן ברק]], שסבר כי ניתן לפגוע ב[[חופש הביטוי]] של המפלגה שהתשדיר מטעמה רק אם קיימת ודאות קרובה כי אם הביטוי יושמע תתרחש פגיעה קשה וממשית באינטרס הציבור. ברק סבר כי הפגיעה ברגשות הציבור אינה קשה עד כי היא מצדיקה את פסילת התשדיר.
שורה 46:
לאחר שידור התשדיר ביום השידורים הראשון, פנתה ביניש למפלגת שינוי, ודרשה לתקן את התשדיר, מאחר שהוא מהווה "פגיעה בוטה בציבור החרדי, ועקב כך גם פגיעה בלתי ראויה ברגשות הציבור בכלל. הכוונה לכך שבתמונות מסוימות מופיעות דמויות של אנשים, חרדים על פי לבושם, הנדבקים לרגלו של אדם חילוני ההולך ברחוב ונגררים אחריו על הכביש בצורה מבישה. בסופו של הקטע מתפוגגים החרדים בדרך לא ברורה, ונותרת [[מגבעת]] אחת על הרצפה המותירה מקום לדמיון להשלים כיצד מתפוגגים האנשים". לאחר שהמפלגה סירבה לשנות את התשדיר, הורתה ביניש להחשיך את המסך בכל פעם שנראה החרדי נגרר על הרצפה.
מפלגת שינוי עתרה לבג"ץ נגד החלטה של ביניש. הנשיא ברק חזר על גישתו מפסק הדין בעניין חרות, לפיה יש לאפשר חופש ביטוי רחב, אך פסק כי המקרה "נופל לגדרם של אותם חריגים שבהם עולה הפגיעה ברגשות לכדי ביזוי, השפלה, ופגיעה כה קשה ב[[כבוד האדם]], עד כי אין להגן עליו. מדובר באחד המקרים החריגים בהם הפרסום מזעזע את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית. הטעם לכך הוא, כי יש בו דמיון מעורר חלחלה לתעמולה [[אנטישמיות|אנטישמית]], ההופך את היהודי החרדי ליצור חסר פנים, ל"לא אדם" הזוחל על הרצפה והנצמד כעלוקה לחילוני. סופו של חרדי זה שהוא מתאדה ונעלם בעשן. תיאור זה מבזה ומשפיל, והוא פוגע בכבוד האדם בכלל, ובכבודו של היהודי החרדי בפרט. הוא מפשיט ממנו את צלמו ואת כבודו כאדם. הוא מעלה בעיני המתבונן זכרונות קשים של מיליוני אחינו שעלו באש במשרפות הנאציות. תיאור זה עובר את רמת הסיבולת הדרושה בחברה דמוקרטית". לעמדתו של ברק הצטרפה גם השופטת [[אילה פרוקצ'יה]], ואילו השופט [[אליעזר ריבלין]] קבע כי התשדיר "גבולי", ומשכך ביסס את נימוקו לדחיית העתירה בכך שהחלטתה של יושבת ראש ועדת הבחירות [[סבירות|סבירה]], ואין עילה להתערבות בית המשפט{{הערה|בג"ץ 2194/06 [http://elyon1.court.gov.il/files/06/940/021/A04/06021940.a04.htm מפלגת שינוי - מפלגת המרכז נ' יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית,
===תשדירי בל"ד ועוצמה לישראל (2013)===
| |||