פיקה (אסלאם) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אסלאם, מאחר ש |
מ זוטות |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=משפט מוסלמי|ראו=[[פיקה (פירושונים)]]}}
{{אסלאם}}
'''פיקה''' (ב[[ערבית]]: <big>'''الفقه'''</big>, תעתיק מדויק: פִקְה) הוא המשפט [[אסלאם|המוסלמי]], מקביל להלכה היהודית. הפיקה נועד להרחיב את ה[[שריעה]]- בעוד השריעה נתפסת כדרך אללה, הרי שהפיקה הוא ההסבר כיצד ללכת בדרך הזו, הפרשנות של דרך אללה. אל-פיקה עוסק בפרקטיקה של פולחן, מוסר וחברה באסלאם.
▲'''פיקה''' (ב[[ערבית]]: <big>'''الفقه'''</big>, תעתיק מדויק: פִקְה) הוא המשפט [[אסלאם|המוסלמי]], מקביל להלכה היהודית. הפיקה נועד להרחיב את ה[[שריעה]]- בעוד השריעה נתפסת כדרך אללה, הרי שהפיקה הוא ההסבר כיצד ללכת בדרך הזו, הפרשנות של דרך אללה. אל-פיקה עוסק בפרקטיקה של פולחן, מוסר וחברה באסלאם. חשיבות ההבחנה היא כי מוסכם כי הפיקה הוא תוצר של מחשבה של מלומדים ואינו נתפס כקדוש, ולכן יכולה להיות אי הסכמה לגבי פרטיו בין אסכולות שונות מבלי שהאסכולות האחרות תחשבנה ככופרות.
חכם ההלכה המוסלמי נקרא [[פַקִיהְ]] (רבים: פוקהא) ולו הסמכות לפרש את השריעה בהתאם למציאות החברתית והפוליטית הקיימת בזמנו או להתאים לזמנו חוקים מן השריעה שנראו בעיניו כבלתי ישימים. הפיקה הוא מנגנון חברתי וחוקי אשר התאים את השריעה לאורך הדורות לנסיבות הזמן והמציאות החברתית אשר משתנה מדור לדור.
שורה 9 ⟵ 7:
==המקורות לפיקה==
המקור הראשי לפיקה הוא
אך הקוראן והחדית' הם מתקופה מוקדמת של האסלאם, ועם הזמן עלו סוגיות ומצבים חדשים שלא ניתן להם מענה כלל במסורות אלו. כדי להתאים את החוקים למציאות המשתנה, לדוגמה ה[[איג'מע]], הוא הקונצנזוס של כלל הקהילה ומלומדיה. עם יצירת ה[[קודקס
כלי נוסף ליצירת פיקה הוא ה[[קיאס]], הוא ההיקש או ההסקה, בו משתמשים כדי להשלים את החוקים החסרים שלא נכללו במקורות אלה וכדי לפרש את החוקים הקודמים בהתאם לנסיבות החדשות.
אף שיש טענה כי הפיקה הסתמך בעיקר על ארבעת המקורות האלה, הרי שבפועל הכירו חכמי ההלכה במקורות אחרים. החשובים שבהם היו [[שרע מן קבלנא]] וה[[מצלחה]]. שרע מן קבלנא התייחס לאימוץ חוקים בעיקר מה[[תנ"ך]]. בצורה כללית, אימוץ חוקים אלה לא היה באופן ישיר מתוך הספר עצמו אלא באמצעות מסורות שנכתבו ב[[ערבית]] והיו מיוחסות לתנ"ך. למשל נקבע [[עונש מוות]] על [[ניאוף]]
[[מצלחה]] הוא עקרון של קביעת חוקים או ביטולם למען התועלת של ה[[קהילה]] המוסלמית. בהתאם לתפיסה הזאת, ניתן לבטל חוקים שנתפסו כמסוגלים להזיק לכלל הקהילה המוסלמית. דוגמה לשימוש במצלחה היא החוק המוסלמי האוסר על מוסלמים להרוג מוסלמים בעת [[מלחמה]]. אך כאשר הקהילה המוסלמית נתקלה במצב בו ביעד צבאי מסוים הוחזקו [[בן ערובה|בני ערובה]] מוסלמים, כשהלא מוסלמים מאיימים לרצוח את בני הערובה אם יותקפו, הרי שעל פי ההלכה היבשה היה אסור לכבוש את היעד ולהתיר דם מוסלמי. במקרה זה הוכנס לפעולה עקרון המצלחה והושג היתר הלכתי לביצוע הכיבוש על אף הדם שיישפך מאחר שהדבר ישרת את האינטרסים של מרבית הקהילה.
אף צווים שלטוניים, שנקראו בשם [[סיאסה אל-שרעיה]], היוו מקור לפיקה. הסיאסה אל-שרעיה הם צווים אשר נוצרו בידי השליט המוסלמי במיוחד בענייני מנהל וענייני [[מס
לצד העיסוק במקורות המשפט המוסלמי, הפיקה דן גם בנסיבות החברתיות והדתיות אשר יכולות להקל על ביצוע מצוות דתיות. למשל, הוענק פטור למוסלמים מלצום בחודש ה[[רמדאן]] בנסיבות [[מחלה]] או בשל מסע ארוך. כמו כן הותר לקצר את התפילה ([[צלאה]]) במסע ארוך. בשנת [[בצורת]] הותר לבטל דיני כשרות ([[חלאל]]) אם נשקפת סכנה לחייו של האדם.
|