קרונוע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q752392
הרחבה עדכון ותיקון של הערך.
שורה 1:
[[תמונה:IC3423-Vollzug Main-Weser-Bahn.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרונוע [[IC3]]חשמלי מסדרה 423 של [[רכבתדויטשה באן|הרכבת ישראלהגרמנית]]]]
[[קובץ:IC3 7039 ISRAEL RAIL EFI ELIAN.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מערך IC3 של רכבת ישראל]]
[[קובץ:Litorrina railcar.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קרונוע איטלקי עתיק מדגם ליטורינה של [[פיאט]] (צולם בתחנת [[אסמרה]] ב[[אתיופיה]] בשנת [[2006]])]]
 
'''קרונוע''' הוא כינוי לכלילציוד תחבורה הנע עלנייד [[מסילת רכבתמסילה|פסי רכבתמסילתי]] בכוחותבעל עצמויחידת ללאהנעה כליעצמית נוסףולכן כגוןיכול לנוע ללא [[קטר]]. מקור המילה הוא [[הלחם]] של המילים '''[[קרון רכבת|קרון]]''' ו'''נע'''.
 
ישנם עשרות ואולי אף מאות דגמים של קרונועים ברכבי העולם, רובם מונע באמצעות הנעה חשמלית. בעבר השימוש בהם נעשה בעיקר בתוך תחומים עירוניים כ[[רכבת תחתית|רכבות תחתיות]] ו[[רכבת פרברית|פרבריות]], אולם בימנו מחליפים הקרנועים אט אט ציוד [[מו-דו]] ו[[קרון רכבת|קרונות]] הנגררים על ידי [[קטר|קטר]] עקב יתרונותיהם. כיום [[רכבת מהירה|הרכבות המהירות]] ביותר הן מסוג קרונוע.
 
==יתרונות הקרונועים==
לקרנועים חשמליים יתרונות ביחס לציוד [[מו-דו]] ו[[קרון רכבת|קרונות]] הנגררים על ידי [[קטר|קטר]] שבאו לידי ביטוי עם התפתחות הטכנולוגיה בתחומי אלקטרוניקת ההספק הגבוה והבנייה באלומניום.
המשקל הנמוך של מערך קרונועים חשמליים ביחס לקרונות וקטר באורך דומה, מאפשר חסכון בצריכת האנרגיה והגדלה משמעותית של תאוצת של הרכבת, מה שמאפשר קיצור זמני נסיעה, בנוסף עקב פיזור יחידות ההנעה לאורך צירים רבים יעילות הבלימה הרגנרטיבית גבוהה יותר ועם כך גם החסכון בצריכת האנרגיה.
יתרונות נוספים הם הקלות הרבה בה אפשר לפצל מערכי קורנועים ולשנות את גודלם בהתאם לביקוש הנוסעים והעובדה שניצול אורך הרכבת לצרכי הנוסעים גבוה יותר מסיבת העדרו של הקטר.
 
==קרונועים ב[[רכבת ישראל]]==
 
ברכבת ישראל נעשה עד היום שימוש בשלושה סוגי קרונועים המונעים בדיזל; שניים מהם בשירות סדיר ואחד, מסוג קרונוע-רכינה, הובא לארץ לשם נסיעות נסיון בקווים המפותלים ל[[ירושלים]] ול[[באר שבע]].
 
קרונועים מתוצרת חברת "אסליגן" ה[[גרמניה|גרמנית]], אשר נרכשו בכספי שילומים בשנים 1956-1958, שהיה בעבר בשימוש סדיר ברכבת ישראל. מערך מתוצרת אסלינגן היה מורכב משלוש או ארבע יחידות: יחידת מנוע וניהוג, יחידת ביניים או שתי יחידות ביניים ויחידת ניהוג ללא מנוע. אורכו של מערך שלם היה 69.5 או 91.5 מטרים והיו בו 248 או 354 מקומות ישיבה, בהתאם למספר יחידות הביניים, והיה ניתן לצרף שני מערכים לרכבת אחת. הקרונועים שירתו בצורה זו ברכבת ישראל באופן סדיר בסוף [[שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות ה-60]]. עקב תקלות וקשיי תחזוקה, פורקו המנועים מקרונועים אלה והפכו לקרונות נוסעים שנגררו על ידי קטר. השימוש במערכי הקרונועים באופן זה נמשך עד סוף [[שנות ה-70]]. בתחילת [[שנות ה-90]], בעקבות מחסור בציוד נייד, שופצו שבע יחידות ביניים על מנת לשמש כקרונות נוסעים ב[[רכבת גרורת קטר|רכבות גרורות קטר]]. השימוש בהם בצורה זו נמשך עד לתחילת המאה ה-21.
שורה 22 ⟵ 27:
[[קטגוריה:כלי רכב]]
[[קטגוריה:ציוד רכבות נייד]]
 
[[en:Multiple unit]]
[[fr:Rame automotrice]]