כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט – הבדלי גרסאות

לאחר מות אביו קיבל כלודוויג בירושה את כיסאו בבית העליון של הפרלאמנט ה[[ממלכת בוואריה|בווארי]] בשנת [[1846]] ובעקבות זאת נאלץ להתפטר מן השירות הציבורי הפרוסי. בזמן [[אביב העמים|מהפכת 1848]] תמך כלודוויג בליברלים שביקשו לאחד את גרמניה תחת משטר דמוקרטי. לאחר [[מלחמת פרוסיה-אוסטריה]] משנת [[1866]] פעל כלודוויג בפרלמנט הבווארי למען התקרבות לפרוסיה על חשבון אוסטריה, דבר שהבטיח לו תפקיד בכיר תחת מלך בוואריה החלש [[לודוויג השני, מלך בוואריה|לודוויג השני]]. כלודוויג מונה ראש ממשלת בוואריה ושר החוץ וזמן כהונתו פעל רבות לאיחוד בין מדינות דרום גרמניה [[הקונפדרציה הצפון-גרמנית|לקונפדרציה הצפון גרמנית]], ופיתח את צבא מדינות הדרום לפי המודל הפרוסי. כמו כן נאבק כלודוויג באפיפיורב[[אפיפיור]] [[פיוס התשיעי]] שביקש להפריד בין צפון גרמניה הפרוטסטנטי לדרום הקתולי ברובו. בעקבות תבוסה בפרלמנט על רקע קבלת חוק המצדד בחינוך קתולי בבתי הספר התפטר כלודוויג מראשות הממשלה ה הבווארית במרץ [[1870]].

בשנת [[1873]] מונה כלודוויג על ידי [[ביסמרק]] לשגרירל[[שגריר]] גרמניה בצרפת, וב [[1888]] לאחר מותו של שר החוץ ברנהיים ארנסט פון בוילוו מונה כשר החוץ וממלא מקום הקנצלר. בשנת [[1885]] מונה כלודוויג למושל [[אלזס-לורן|אלזס ולורן]]- חבלי ארץ שסופחו לגרמניה לאחר [[מלחמת צרפת-פרוסיה|הניצחון על צרפת]] בשנת [[1871]], גישתו הפייסנית והמתחשבת לתושבי החבלים עזרו להשקיט את האזור ולמנוע מהומות מצד לאומנים צרפתיים.