עין יעקב (ספר) – הבדלי גרסאות

עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות ב[[תלמוד הבבלי]] וב[[[תלמוד הירושלמי]]]. מחברו, [רבי יעקב בן חביב], הספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.הספר ראה אור בדפוסים לאחר מותו של המחבר בדפוסבסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת רע"ו (1516). הגעתו של החיבור לקהל קוראים רחב יותר התאפשרה רק לאחר שהחיבור ראה אור במרכז הדפוס של ונציה בשנת 1546 (ש"ו). בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה בשנות החמישים של המאה ה-16, האינקויזיציה של ונציה הכריזה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי{{הערה|אמנון רז-קרקוצקין, הצנזור העורך והטקסט- הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש עשרה, ירושלים, מאגנס, תשס"ה, עמ' 63-37}}. כעבור עשר שנים בשנת שכ"ו (1566) הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל". בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות . אחת ממהדורות אלו הינה המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים 1587-1591. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני. לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות והן בקרב ציבור הלמדנים הרחב, עד לימנו אנו ישנן קבוצות לימוד של החיבור הנקראות בשם "חברת עין יעקב".

ה"עין יעקב" ערוך על פי סדר מסכתות התלמוד, במרכז כל עמוד מובאות בכתב מרובע האגדות הנידונות בחיבור. בצידי האגדה מופיע בגופן אחר פירושיו של המחבר, אשר נקרא "פירוש המחבר".המוציאים לאור הוסיפו על פירושי המחבר אסופה של פירושים שנכתבו על ידי פרשנים מסורתיים לתלמוד כדוגמת: [[רש"י]],[[בעלי התוספות]],[[רבינו ניסים]],[[רשב"א]],[[ריטב"א]]. במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושיו של [[ר' שמואל אידיליש (המהרש"א]]) וכן, מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשית.