|
|
|
בבית הכנסת היה מושבו של הרב הראשי. בבית הכנסת התנהלו התפילות ב[[נוסח אשכנז]], על פי [[מנהג אמסטרדם|מנהגי אמסטרדם]]. את התפילות ניהל [[חזנות|חזן]] אותו ליוותה מקהלה.
===המקהלה===
לאורך השנים ליוותה מקהלה את התפילות, אך בשנת [[1916]] התמנה ה[[מנצח]] הצעיר [[הנרי סמואל אנגלנדר]] (1896–1943), שהרים את רמתה המקצועית והביא אותה לפרסום עולמי. הרבנות הציבה תנאים לשירה בבית הכנסת, לא לכל אחד התאפשר ללוות את התפילות. לדוגמה, על הטנור מיכל גובץ,{{הערה|[http://wwwclaude.dutchdivastorres1.netperso.sfr.fr/tenorsPays-Bas/michelgobetsGobetsMichel/GobetsMichel.html Michel Gobets], באתרהמקור מאתר Dutch Divas}} שהיה זמר מקצועי, הופיע ב[[אופרה]] ואולמות הקונצרים ברפרטואר [[מוזיקה קלאסית|קלאסי]], נאסר לשיר בבית הכנסת מאחר שהופיע בשבתות. אנגלנדר התלונן על כך, שהתנאים הקפדניים של הרבנות הציבה, יצרו לעתים מצבים בהם זמר שנעדר השפיע על המקהלה הקטנה. המקהלה של אנגלנדר הייתה אמנם מקהלה קטנה במספר הזמרים, בדרך כלל שמונה במספר, אך דווקא ההרכב המצומצם איפשר לאנגלנדר ליצור צליל הומוגני מיוחד. לאחר הופעה בבית הכנסת הגדול בנוכחות בני [[משפחת המלוכה ההולנדית]], כתבה [[וילהלמינה, מלכת הולנד]] כי "רק לעתים נדירות שמעה זמרה נוצצת כל כך".{{הערה|{{הארץ|חגי חיטרון|פגישה עם קולות שהוכחדו|557143|27 במרץ 2005}}}} המקהלה התפרסמה בעולם כאשר בשנת 1928 זכתה במקום הראשון בתחרות בינלאומית למקהלות שהתקיימה ב[[לונדון]]. בעקבות כך, ביקשה חברת התקליטים האנגלית [[HMV|His Master's Voice]] להקליט את המקהלה שרה מתוך הרפרטואר שלה, ובשנת 1929 הוקלטו שמונה יצירות ליטורגיות ושירים ביידיש. בשנת 1934 השתתפה המקהלה בשידור מיוחד ברדיו האמריקאי ([[NBC]]) לכבוד [[ראש השנה]], ששודר הישר מבית הכנסת הגדול. כמו כן שרדה הקלטה מטקס [[חופה]] בו שרה המקהלה וליותה את החזן הראשי. הקלטות אלו יצאו לאור על ידי המוזיאון ההיסטורי היהודי על גבי תקליטור.
==חורבן, ושימוש כיום==
|
