הכיבוש הסורי של החרמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 23:
==רקע==
בסיום [[מלחמת ששת הימים]] כבשה ישראל את אחת מפסגות החרמון מידי [[סוריה]], והקימה במקום את [[מוצב החרמון]], ששימש לאיסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] על ידי [[אמ"ן]] ו[[חיל האוויר הישראלי]]. ערב מלחמת יום הכיפורים היו במוצב 54 חיילי צה"ל, מהם 14 לוחמים, מגדוד 13 של [[חטיבת גולני]], שאבטחו את המוצב, חיילי [[יחידה 848]] של [[אגף המודיעין]], חיילי חיל האוויר וחיילים מ[[חיל הקשר]]. בבוקר [[6 באוקטובר]], כשהסתבר כי צפויה לפרוץ מלחמה, תוגבר המוצב בצוות תצפית ארטילרי, ובכך עלה מספר חיילי המוצב ל־60.
 
משום חשיבותו האסטרטגית של המוצב וחשיבות הציוד ואנשי המודיעין של צה"ל במוצב, הוא הפך ליעד חשוב לכיבוש על ידי [[צבא סוריה]]. לצורך כיבושו הוקצאו משאבים רבים וחיילי הקומנדו עברו אימונים רבים כהכנה לקרב, זאת מתוך ההבנה כי כיבוש המוצב יאפשר לכוחות הסורים ברמת הגולן לפעול בסיוע תצפית סורית מהחרמון.
 
==כיבוש החרמון==