התפתחות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 55:
ה[[פיזיולוג]] הצרפתי [[קלוד ברנאר]] פיתח רעיון שיכול להצביע על 'הכוח' או המניע העומד ביסוד כל התהליכים ההתפתחותיים. ברנאר טבע את מושג 'הסביבה הפנימית' ([https://en.wikipedia.org/wiki/Milieu_int%C3%A9rieur Milieu intérieur]), המתאר את האורגניזם מערכת, המורכבת מכמה וכמה תת-מערכות, שפעולתן ההדדית מווסתת ושומרת על קביעות הסביבה הפנימית מפני שינויים שמקורם מחוצה לו: [[לחץ דם|לחץ-הדם]], רמת ה[[טמפרטורה]] של הגוף, ריכוז נתון של סוכר בדם ועוד משתנים רבים אחרים, מווסתים ונשמרים בטווח קבוע, על-מנת שהאורגניזם בכללו יוכל להמשיך ולהתקיים בתנאי-סביבה משתנים {{הערה|Bernard, C. (1999), Experimental Medicine, Transaction Publishers, New Brunswick}}.
המונח עצמו - 'סביבה פנימית' - לא נקלט ואת התופעה שאותה הוא מתאר נהוג לכנות, בעקבות העבודה של
רעיון הסביבה הפנימית מציע מענה עקרוני למרבית הקשיים ביחס לאפשרות ליצור תורת התפתחות כללית. הכוח המניע של תהליך התפתחותי הוא פנימי: הגדלת דרגות החופש של הישות לאזן את עצמה ולפעול בעולם. הפרמטרים להערכת התהליך מובנים בתהליך עצמו: היבטים של הקיום שבהם הושגו יותר דרגות חופש, באילה מהם לא חל שינוי ובאילה מהם אפשר לזהות אפילו צמצום בדרגות החופש. התכליתיות והמטרה של התהליך מובנית בתוכו - השגת יותר דרגות חופש. עם זאת אין לומר, שהאפשרות להשיג יותר דרגות חופש והדרגה שאליה תגיע הישות בהתפתחותה מובנות בה מראש.
| |||