ג'יימס רותמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה, ויקיזציה
עריכה, הגהה, קישורים פנימיים, תקלדה
שורה 1:
'''ג'יימס רותמן''' (ב[[אנגלית]]: '''James Rothman''', נולד ב-[[3 בנובמבר]] [[1950]]) הוא פרופסור למדעים ביורפואיים ב[[אוניברסיטת ייל]], ראש המחלקה ל[[ביולוגיה תאית]] בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה{{הערה|[http://news.yale.edu/2008/06/05/leading-scientist-named-new-chair-cell-biology-yale Leading Scientist Named New Chair of Cell Biology at Yale], YaleNEWS, 2008 {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}}} ומנהל המכון ל[[ננוביולוגיה]] בקמפוס המערבי של ייל. בשנת [[2013]] זכה ב[[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]],{{הערה|[http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/medicine/laureates/2013/ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2013], באתר פרס נובל {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}}} עבור מחקרו על תנועת [[בועית|בועיות]], יחד עם [[רנדי שקמן]] (Randy Schekman) ו[[תומאס סוהוףסודהוף]] (Thomas C. Südhof). כמו כן הוא זכה ב-[[2002]] ב[[פרס לסקר]] למחקר בסיסי ברפואה.
 
==ביוגרפיה==
רותמן נולד ב[[מסצ'וסטס]] שב[[ארצות הברית]]. ב-[[1971]] קיבל רותמן [[תואר ראשון]] לפיזיקהל[[פיזיקה]] מאוניברסיטת ייל וב-1976 — [[דוקטורט]] ב[[כימיה ביולוגית]] מ[[הרווארד]]. מאוחר יותר עשה את ה[[בתר-דוקטורט]] שלו ב[[המכוןמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] בנושא [[גליקוזילציה]] של [[חלבון ממברנה|חלבונים ממברנליים]]. ב-[[1978]]1978 החל את במחקרהמחקר על בועיות במחלקה ל[[ביוכימיה]] של [[אוניברסיטת סטנפורד]]. ב[[שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90|ה-90]] הוא חקר עלאת תעבורההתעבורה של בועיות ב[[תא]]ים של [[יונק]]ים. בין השנים [[1988]]–[[1991]] עבר ל[[אוניברסיטת פרינסטון]]. מאוחר יותר עבר ל[[ניו יורק]] והקים את המחלקות לביולוגיה תאית ול[[ביופיזיקה]] במרכז לחקר הסרטןה[[סרטן]] על שם סלואן-קטרינג (Memorial Sloan–Kettering Cancer Center), שם שימש גם כסגן נשיא. ב-[[2003]] הפך לפרופסור לפיזיולוגיהל[[פיזיולוגיה]] ב[[אוניברסיטת קולומביה]] ועמד בראש המרכז לביולוגיה-כימית. ב-[[2008]] הוא עבר לאוניברסיטת ייל.
 
==מחקריו==
מחקרו של רותמן עוסק בדרך בה [[בועית|בועיות]] מגיעות למיקום הנכון ב[[ממברנת התא]] ואיפה ומתי תוכנן משוחרר. הוא חקר את המנגנונים באמצעותם הבועיות מתאחות עם אזור המטרה בממברנה. הוא מצא את החלבונים שעוזרים לבועיות להינעץ בממברנה, ולאחר מכן להתאחות איתה. כמות החלבונים שקשורים לאותן בועיות ומבצעים בפועל את תהליך הנעיצה הוא רב, וכך מתאפשרת הספציפיות של הנעיצה בממברנה. נושא תנועתלתנועת הבועיות יש לו תפקידים פזיולוגייםפיזיולוגיים רבים, ובהם [[חלוקת תא]], [[תקשורת בין-תאית]] ובפרט בין [[תא עצב|תאי עצב]], הוצאה של [[הורמון|הורמונים]] ועוד. יש קשר בין פגמים בתהליכים אלה לבין מחלות שונות, ובהן [[סוכרת]] ומחלות זיהומיות שונות. רותמן גם פיענח מעבר של חומרים בין מדורים שונים בתא באמצעות הבועיות, תהליך שאף לו יש חשיבות רבה לצורך הבנת המנגנון שבו משתחררים חומרים, ובהם [[נוירוטרנסמיטר]]ים, [[חלבון|חלבונים]] והורמונים מהתא ובהכנסה של חומרים לתא.
 
רותמן הוא חבר ב[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)]].
שורה 11:
==קישורים חיצוניים==
* {{הידען|אבי בליזובסקי|מיתוג מנות בתוך התא: פרס נובל לרפואה לשלושת מגלי מערכת התובלה התאית|nobel-in-medicine-to-discoverer-of-the-cell-transportation-systen-0710138|אוקטובר 2013}}
* עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/news/nobel/1.2134152 נובל לחוקרי "מנגנון המשלוחים" המורכב של התא], הארץ, 7 באוקטובר 2013
* Lawrence K. Altman, [http://www.nytimes.com/2013/10/08/health/3-win-joint-nobel-prize-in-medicine.html?_r=0#hAitTmt,1 For 3 Nobel Winners, a Molecular Mystery Solved], The NY Times, October 7, 2013 {{שפת קישור|שפה=אנגלית}}