אל-אוואלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 16:
הנהר מנקז אליו את חלקם הדרומי והמזרחי של [[הרי השוף]] ואת חלקו המזרחי של הר הלבנון. לנהר שני מקורות עיקריים: היובל הארוך, [[נהר אל-בארוכ]], יוצא מ[[ג'בל ברוך]] וזורם דרום מערבה, שם הוא מתחבר ליובל קצר יותר, [[נהר אל אראי]] (Nahr al Aaray), אשר יוצא ממזרח ל[[ג'זין]] וזורם צפונה. שני הנחלים יוצרים את האוואלי אשר זורם מערבה במסלול מפותל.
 
חלק נכבד ממימיו של האוואלי מגיע בעצם מנהר ה[[ליטני]] באמצעות פרויקט [[מנהרת מרכבה]] אשר חוצה את הר הלבנון ומנצלת את הפרשי הגובה בין הליטני הזורם ב[[בקאע]] ובין המורדות המערביים של הר הלבנון. המנהרה מתחילה בקצהו הדרומי של [[אגם קרעון]], עוברת מערבה שישה ק"מ מתחת לאדמה, שם היא מגיעה ל[[תחנת כוח]] תת-קרקעית. המים נופלים בצינור מגובה של 140 מטר ומפעילים שתי [[טורבינה |טורבינות]] המייצרות [[חשמל]]. משם המים ממשיכים מערבה במנהרה נוספת באורך של 17 ק"מ ונופלים מגובה של 420 מטר לתחנת כוח נוספת. בהמשך, קיימת תחנת כוח שלישית בה המים יורדים 150 מטר נוספים. סך הכול מופקים מהמפעל ההידרואלקטרי 190 מגוואט המשמשים את [[ביירות]], [[צידון]], [[צור]] וחלק גדול מהאזור שבין מקורות האוואלי ורצועת החוף. לאחר תחנת הכוח השלישית מוזרמים מי הליטני אל אפיק נחל האראי, אחד ממקורות האוואלי, הזורם מזרחית לג'זין, ומוסיפים אליו כ-500 מיליון מטר מעוקב מים בשנה. בכך מהווים מי הליטני את עיקר המים הזורמים בערוץ האוואלי. עיקר השימוש במי הליטני הוא בחורף בעת שהקיבולת של אגם קרעון יורדת. מי האוואלי משמשים גם את ביירות ואת ערי החוף, ועל ידי שליטה בהם ובתחנות הכוח של פרויקט מנהרת מרכבה היו לצה"ל כלי נשק איסטרטגייםאסטרטגיים רבי עוצמה עת שלטכששלט באזור בשנים 1982-1985.
 
כיום, נמצא בתהליכי בנייה [[סכר]] על האוואלי באזור הכפר ביסרי הנמצא מצפון שמצפון-מערב לג'זין.
 
סמוך לשפך הנהר נמצאים שרידי [[מקדש אשמון]] {{אנ|Temple of Eshmun}} מהתקופה ה[[פיניקים|פיניקית]], מקדש המוקדש לאל [[אשמון]]. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] השתמש השליט ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקי]], האמיר פחרדין, באבני המקדש כדי לבנות גשר על הנהר. כיום, לאחר שהגשר נהרס מספר פעמים, נותרו רק אבני הבסיס של הגשר כעדות לגשר הטורקי.
שורה 26:
שפך הנהר, מצפון לעיר צידון, היה זירת קרב באחד ממהלכי הפתיחה של [[מלחמת שלום הגליל]]. בליל ה-[[6 ביוני]] [[1982]] התבצעה [[לוחמה אמפיבית|נחיתת סער אמפיבית]] של כוחות [[שייטת 13]], [[חטיבת הצנחנים]] ויחידות [[חיל השריון הישראלי|שריון]] של [[צה"ל]]. לאחר קרב שנערך באתר הנחיתה מול כוחות של [[אש"ף]], בו נטלו חלק גם מטוסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[שייטת ספינות הטילים]] של צה"ל, השתלטו הכוחות הישראלים על אזור הנחיתה והחלו בתנועה לכיוון [[דאמור]]. פעולה זו גרמה לניתוק כוחות אש"ף בדרום לבנון ממפקדותיהם בביירות{{הערה|{{אתר חיל הים||הנחיתה בחוף אוואלי|1275|1}}}}.
 
בתחילת ספטמבר [[1983]] נסוגו דרומה כוחות צה"ל מאזורמהרי השוף ומאזור ביירות ומהרי השוףדרומה, וייצבו את עצמם על קו האוואלי. נסיגה זו היוותה את יריית הפתיחה למאבק מזוין בין ה[[דרוזים]] וה[[מרונים]] ב[[הרי השוף]]. מאבקבמאבק זה, אשר זכה לשםשכונה [[מלחמת ההרים]], ערבהיו גםמעורבים אתכוחות הצבאשל הלבנוניצבא לבנון ואפילו אתשל [[צבא ארצות הברית]] בלחימה. כוחות צה"ל שהו על קו האוואלי עד חודש מאי [[1985]] עת נסוגו אל [[רצועת הביטחון]].
 
==קישורים חיצוניים==