בלי חרות ומק"י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: הגהה
←‏פתיח: הגהה
שורה 3:
הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה ו[[ממשלת ישראל הראשונה|הממשלה הראשונה]]. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את [[מק"י]] שהיא מפלגה [[קומוניזם|קומוניסטית]] [[אנטי-ציונות|אנטי ציונית]] ופרו-[[ברית המועצות|סובייטית]] שהיוותה סמן [[ארגוני שמאל בישראל|שמאלני]] קיצוני ב[[הכנסת|כנסת]] ומאידך פסל את [[תנועת החרות]] שהשתייכה ל[[ציונות רוויזיוניסטית|ציונות הרוויזיוניסטית]] והיוותה סמן [[ארגוני ימין בישראל|ימני]] קיצוני בכנסת.
 
הקונצנזוס שבן-גוריון יצר נסדק לאחר פרישתו, ערב [[מלחמת ששת הימים]] צירף ראש הממשלה [[לוי אשכול]] את [[גח"ל]] (סיעה משותפת לתנועת החרות ול[[המפלגה הליברלית הישראלית|מפלגה הליברלית]]) ל[[ממשלת ישראל השלוש עשרה|ממשלתו]] וכעבור עשר שנים זכתהזכה [[הליכוד]] (מפלגה שהיוותה איחוד של מפלגות הימין כולל תנועת החרות) בבחירות הכלליות והרכיבה [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלה]] בראשות מנהיג תנועת החרות לשעבר [[מנחם בגין]].
 
מק"י מעולם לא הייתה חלק מן הקואליציה, אולם [[חד"ש]] (רשימה שמק"י היא המרכיב המרכזי בה) תמכה ב[[ממשלת ישראל העשרים וחמש]] בראשות [[יצחק רבין]] שהייתה [[ממשלת מיעוט]] מן האופוזיציה ובכך מנעה את הפלת הממשלה. היא המשיכה לתמוך גם ב[[ממשלת ישראל העשרים ושש]] בראשות [[שמעון פרס]] שהוקמה לאחר [[רצח יצחק רבין]].