תואר אקדמי – הבדלי גרסאות

בנסיבות אלה, קורה שאנשים מחפשים קיצורי דרך לקבלת תואר. יש הרוכשים את התואר בכסף, ב"[[בית חרושת לתארים]]", יש המזייפים עבודות בדרך אל התואר, ויש המציגים עצמם כבעלי תואר אף שאינם כאלה. בישראל מטיל חוק [[המועצה להשכלה גבוהה]] עונש [[מאסר]] שנה אחת על "מתחזה כבעל תואר מוכר שהוענק לו לפי חוק זה, כשלא הוענק לו תואר כאמור".

 

 

ביוני 2000, לאור התרחבות מספר הלומדים לתואר שלישי בחוץ לארץ, הוקמה ועדה בין-משרדית בראשותו של פרופ' [[עוזר שילד]] שנתבקשה לגבש המלצות באשר להערכת תארים אקדמיים משני סוגים: תואר שלישי מחוץ לארץ, ותארים ראשון ושני שנרכשו בשיטת ה[[למידה מרחוק]]. במרץ 2002 התפזרה הוועדה ללא שסיימה את תפקידה, אך המלצותיה הבלתי רשמיות קבעו שיש להמשיך לבחון באופן טכני [[תואר שלישי]] מחוץ לארץ ובמקרה ספק להתייעץ עם ועדה אקדמית. ביולי 2002 הוחלט להקפיא בחינת תארים שלישיים מחוץ לארץ עד לבחינה נוספת בנושא. בספטמבר 2003 מונתה ועדה בין-משרדית נוספת, בראשותו של פרופ' [[יעקב כץ (פסיכולוג)|יעקב כץ]] אשר המליצה במאי 2005 שהבחינה של תארים שלישיים תכלול בשלב ראשון בדיקת תקופת הלימודים שנדרשה, הצורך בהגשת עבודה, זהות מנחי ובודקי העבודה, שפת הלימודים, שפת העבודה ועוד פרטים טכניים ובשלב שני תיבחן עבודת הדוקטורט על ידי ועדת מומחים, שתזמן את המבקש לראיון אישי ותבדוק שהעבודה אכן נכתבה על ידי מגיש הבקשה וכי היא עומדת בסטנדרטים הנדרשים מעבודת דוקטורט בתחום הרלוונטי במוסדות ישראליים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/07/980/013/k13/07013980.k13.htm בג"ץ 1398/07], סעיפים 4-7}}.