בכור בהמה טהורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כליפא (שיחה | תרומות)
כליפא (שיחה | תרומות)
שורה 65:
עוד נקבע לאחר החורבן, שאסור לקבל שכר על ראיית מומים, כדי שהבודק לא יתיר את הבכור רק כדי לקבל את שכרו. למרות זאת, חכמים התירו ל"מומחה גדול שאין כמותו" ליטול שכר על ראיית המומים, ובתנאי שהוא יקבל את שכרו ללא תלות בפסיקתו – בין אם יתיר את הבכור לשחיטה ובין אם לאו.
 
===הנוהגחשש למעשהמכשול===
כיון שלאחר החורבן הוכרחו הכוהנים לחכות עם הבכורות זמן רב עד שייפול בהם מום, נוצר חשש שבמהלך הזמן יבואו האנשים לגזוז את הצמר שלהם ולעבוד בהם בטעות.
לאחר שנחרב בית המקדש נוצרה בעיה עם הבהמות הבכורות, שהרי הם קדושים ואסור לגזוז את הצמר שלהם ולעבוד בהם, ואסורים בשחיטה מחוץ לבית המקדש כדין '''שחוטי חוץ'''.
 
דרך אחת לפתור את הבעיה היתה מכירת חלק מהאם היולדת לגוי עוד לפני הלידה, בהסתמך על ההלכה ששותפות גוי פוטרת מן הבכורה, וכך להיפטר מחובת נתינת הבכור לכהן.