|
== היסטוריה ==
במודלים המוקדמיםמוקדמים יותר של מחשוב,יישומים כדוגמתהפועלים מודלבמתכונת [[שרת-לקוח]], האפליקציההיישום הייתההיה מחולקתמחולק ל[[קוד מקור|קוד]] שרץ על גבי השרת וקוד המותקן מקומית על גבי כל מחשב לקוח. במילים אחרות, לאפליקציהליישום הייתה תוכנת לקוח משלה אשר שימשה כ[[ממשק משתמש#ממשק משתמש לתוכנה|ממשק המשתמש]] שלה, והיהוצריך צורךהיה להתקין אותה בנפרד על גבי ה[[מחשב אישי|מחשב האישי]] של כל משתמש. שדרוג של הקוד בצד השרת בדרך כלל היה דורשהצריך גם שדרוג של הקוד בצד הלקוח, אשר היה מותקן על גבי כל תחנות העבודה של כל המשתמשים. אופן פעולה כזה העלה את עלויות התמיכה הטכנית, והוריד את הפרודוקטיביות.
לעומת זאת, יישומי רשת משתמשים במסמכים הנכתבים בפורמט סטנדרטי, בשפות כגון [[HTML]] ו-[[JavaScript]], ואשראשר נתמכיםנתמכות על ידי מגווןמרבית ה[[דפדפן|דפדפנים]]. ניתן להתייחסלהסתכל על ליישומייישומי רשת כאלכעל גרסה ספציפיתמיוחדת של תוכנה הפועלת במודל [[שרת-לקוח]], שבה תוכנת הלקוח [[הורדה|מוּרדת]] למחשב הלקוח בזמן הביקור ב[[דף אינטרנט|דף האינטרנט]] הרלוונטי, תוך שימוש בפרוצדורות סטנדרטיות כמו בקשות [[HTTP]]. עדכון בתוכנת הלקוח יכול להתבצע בכל ביקור מחדש בדף האינטרנט. בזמן התחברות, הדפדפן מפרש ומציג את הדפים ומשמש כלקוח ה''אוניברסלי''האוניברסלי עבור יישום הרשת.
* בימים המוקדמים של הרשתרשת האינטרנט, כל [[דף אינטרנט]] נפרד היה מועבר ללקוח כמסמך סטאטי, אבל רצף הדפים יכול היה לספק חוויה אינטראקטיבית. הקלט מהמשתמש היה מוחזר אל השרת דרך אלמנטים של טפסים המוטמעים בתוך [[שפת תגיות|שפת התגיות]] של הדף.
* בשנת [[1995]], חברת [[נטסקייפ]] הציגה [[שפת תסריט]] לצד הלקוח בשם [[JavaScript]], אשר מאפשרת ל[[מתכנת|מתכנתים]] להוסיף [[DHTML|אלמנטים דינמיים]] לממשק המשתמש שרץ בצד הלקוח. כך, במקום לשלוח נתונים אל השרת ואז לקבל דף אינטרנט שלם, התסריטים המוטמעים בדף האינטרנט שירדשהתקבל יכוליםמהשרת היו יכולים לבצע משימות שונות, כגון בדיקת תקינות (validation) של הקלט, או הצגה/הסתרה והסתרה של חלקים מהעמוד.
* בשנת [[1996]], חברת [[מקרומדיה]] הציגה את [[אדובי פלאש|Flash]], נגן של [[גרפיקה וקטורית|אנימציה וקטורית]], הניתן להוספה לדפדפנים כ[[פלאג אין]], מה שאיפשר להטמיע אנימציות בדפי אינטרנט. יישום זה נתן אפשרות נוספת להשתמש בשפת תסריט (במקרה זה, שפהנוספת בשם [[ActionScript]]) כדיעל מנת לתכנת אינטראקציות בצד הלקוח, בלי הצורך ליצור קשר עם השרת.
* בשנת [[1999]], רעיון יישום הרשת הוצג בשפת [[Java]], בגרסה 2.2 של מפרט [[Servlet]]. באותו זמן [[JavaScript]] ו-[[XML]] כבר פותחו, אבל המושג [[Ajax (תכנות)|Ajax]] טרם הוטבע, והאובייקט [[XMLHttpRequest]] הוצג רק לאחרונה בדפדפן [[Internet Explorer|Internet Explorer 5]], כאובייקט [[ActiveX]].
[[תמונה:Googlemapsisrael.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[גוגל מפות|מפות Google]] הוא יישום רשת של [[חברת גוגל]] המציג מפות ותצלומי לוויין. זוהי דוגמה טובה ליישום שעושה שימוש נרחב בטכניקת [[AJAX (תכנות)|Ajax]]]]
* בשנת [[2005]] הוטבע המושג [[Ajax (תכנות)|Ajax]], ויישומים כמו [[Gmail]] התחילו להפוך את צד הלקוח שלהם ליותר ויותר [[אינטראקטיביות|אינטראקטיבי]]. כעת סקריפט בדף האינטרנט היה מסוגל ליצור קשר עם השרת לצורך אחסון או קבלה של [[נתונים]], בלי הצורך להוריד דף אינטרנט שלם.
* בשנת [[2010]] החל השימוש ב-[[HTML5]], גרסה חדשה של שפת [[HTML]] (נכון לחודש נובמבר 2011 גרסה זו עדיין נמצאת בפיתוח), אשר מספקתהמספקת יכולות [[גרפיקה]] ו[[מולטימדיה]], ללא צורך ב-בהתקנה של [[פלאג אין|plug-ins]] בצד הלקוח. HTML5 גם העשירה גם את התוכן הסמנטיה[[סמנטיקה|סמנטי]] של מסמכיםהמסמכים. בעקבות זאת [[ממשק תכנות יישומים|ממשקי תכנות היישומים]] (APIs) וה-[[DOM]] לא היו יותר תוצרים שבדיעבד, אלא הפכו לחלקים בסיסיים במפרט של HTML5. ממשק תכנות היישומים [[WebGL]] סלל את הדרך ל[[גרפיקת תלת-ממד]] מתקדמת המבוססות על אלמנט ה-canvas של HTML5, ועל שפת JavaScript. לכל אלה חשיבות רבה ליצירת [[יישום אינטרנט עשיר|יישומי אינטרנט עשירים]], שאינם תלויים בסוג הדפדפן או הפלטפורמהה[[פלטפורמת מחשוב|פלטפורמה]].
== חוויית משתמש ==
|
