טבע עירוני בירושלים – הבדלי גרסאות

תכנון העיר ב[[ירושלים]] מתבסס, עוד מ[[תקופת המנדט]], על בניה בראשי השלוחות, אשר ביניהן ערוצים פתוחים. הקשר בין העמקים החודרים אל השטח הבנוי לבין השטחים הפתוחים הגובלים בעיר, מאפשר את קיומם של חיי בר בתוך המרקם העירוני. כ-40% משטחה של ירושלים מוגדר [[שטח פתוח]].

במסגרת [[תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים]]{{הערה|1=התוכנית המוצעת ועיקרי מדיניות התכנון - קובצי PDF להורדה, [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub_id=13171.html#3 דבר המנכ"ל], באתר [[עיריית ירושלים]]}} שהוצגה בפני הציבור בשנת [[2004]] הוקדשו פרקים לשימור אתרים ולטיפוח אתרי טבע עירוני. במסגרת זאת, נערךהעירייה סקרביקשה מקיףלנסח שבמהלכומדיניות הוקםאקולוגית מסדכלל נתוניםעירונית שלובתהליך כארוך 150ומעמיק אתרים.הפיקה מתוךמסמך רשימתשכזה. האתריםעל במסדמנת הנתונים,להבין נבחרואת 5ערכם אזוריםשל לגביהםשטחי נקבעהטבע כיהעירוני הםבעיר בעליכמכלול חשיבותוערכו וראוייםשל להיכלל במסגרת ההגדרה שלכל אתר טבעביחס עירונילאחר, מחדסווגו ותוכניתומופו המתארכלל מאידך.השטחים תוכניתהפתוחים המתארונבחנו קובעתעל הנחיותפי מפורטותקריטריונים, המתוותכאשר דרכיםלכל להפעלתקריטריון האתריםניתן ולשמירתציון המגווןעל הביולוגיפי בשטחםחשיבותו. 15 אתרים נוספים הוגדרו "ייחודיים" ולגביהם ניתנו "הנחיות כלליות" האמורות להסדיר "פיתוח מבוקר".

ארגונים ירוקים ובראשותם [[החברה להגנת הטבע]] מנהלים רשימה מקבילה, רחבה יותר של אתרי טבע עירוני ובראשם [[התחנה לחקר ציפורי ירושלים]].