אלכסנדר איג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 34:
באותה שנה הוזמן על ידי [[יצחק בן צבי]] להעיד בפני [[ועדת פיל]] על יכולתה של הארץ לכלכל אוכלוסייה גדולה. בהמשך התבקש להכין [[מפה]] אשר תשמש את טיעוני הצד ה[[ציונות|ציוני]] בזירה הבינלאומית. אולם, באותה תקופה היה כבר חולה ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]], מחלה שהכריעה אותו בשבת [[ב' באב]] [[תרצ"ח]] והוא בן פחות מ-44 שנים בלבד.{{הערה|{{דבר||לויתו של ד"ר אלכסנדר אייג|1938/08/02|00505}}.}} הוא נקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]] ועל מצבתו נחרט "יוצר מדע הצומח בארץ ישראל". הספידוהו [[משה שרת]], שמואל הוגו ברגמן, יהודה מגנס ויצחק בן צבי.
== עבודתו ==
=== הגן הבוטני של הר הצופים ===
הגן היה גולת הכותרת של עבודתו המדעית והחינוכית של איג. היה זה הגן הבוטני-מדעי הראשון בארץ ובמזרח התיכון כולו. איג ביסס את הגן על הצומח של ארץ ישראל לפי [[בית גידול|בתי גידול]]. הוא הקים עם תלמידיו ועמיתיו [[חולית (דיונה)|דיונות]] זעירות, [[גדת נהר|גדת נחל]], [[חורש ים תיכוני]] זעיר וכדומה, בהם שתלו צמחים מקומיים. הוא ליקט צמחים לגן גם ב[[סוריה]], [[טורקיה]], [[עיראק]] ו[[לבנון]], ממנה הביא שתילי 350 [[ארז]]ים. הגן המשיך לפעול גם לאורך 19 שנים בהם היה הר הצופים [[מובלעת]] בשליטה ישראלית בתוך שטח [[ירדן|ירדני]].
[[File:Alexander Eig Laying the Groundwork for the Botanical Garden on Mount Scopus.jpg|thumb|אלכסנדר איג בעבודות הקמת הגן הבוטני בהר הצופים]]
שורה 41:
כמו כן הקים בשנת [[1920]] את העשבייה (אוסף של צמחים מיובשים ומוגדרים, הממוינים ומסודרים על פי שיוך סיסטמתי ועל פי אזור גאוגרפי) של האוניברסיטה העברית <ref>[http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=content&keyword=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D_5 עשבייה], "דבר אלי בפרחים". גיליון פברואר 2007, ט"ו בשבט תשס"ז, באתר "צמחיית ישראל ברשת".</ref>
=== זיהוי צמחים ובתי גידול ===
אחת מעבודותיו החלוציות של איג הייתה זיהוי בתי הגידול של ארץ ישראל והגדרת הצמחים הגדלים בהם. הוא נחשב לאבי תחום ה[[פיטוגאוגרפיה]] של ארץ ישראל (חקר התפוצה הגאוגרפית של צמחים). בין היתר נתן את השם [[חורש ים תיכוני#בתה (dwarf-shrub steppe)|"בתה"]] לתצורת צומח המאופיינית בשיחים נמוכים.
בשנת 1931 יצא לאור ה[[מגדיר לצמחי ארץ ישראל]], פרי עטו של איג, בסיועם של עוזריו זהרי ופיינברון. ספר זה היה המגדיר הראשון לצמחיית הארץ. איג עצמו העניק לצמחים רבים את שמם, כמו ל[[אהרונסוניית פקטורובסקי]], הנקרא על שם שני הבוטנאים אליעזר פקטורובסקי, גיסו, ו[[אהרון אהרונסון]], או [[מושיובית גלילית]], צמח שזוהה בשנת 1938 והוקדש לזכרו של גרשון מושיוב, בוטנאי מבטיח שנהרג ב[[קריית ענבים]] שנתיים קודם לכן.
=== חלוץ שמירת הטבע ===
אלכסנדר איג היה הראשון שקרא לשמירת הטבע בארץ המתחדשת. במאמרו "תוספת לידיעת הצמחייה בישראל" משנת [[1926]] כתב בין היתר:
| |||