יחסי ישראל–מלזיה – הבדלי גרסאות

בחודש מרץ 2012, במסגרת כינוס מנהיגי מדינות לשעבר אשר התקיים ב[[דרום קוריאה]], בו השתתף ראש ממשלת ישראל לשעבר [[אהוד אולמרט]], הביע ראש ממשלת מלזיה לשעבר, [[עבדאללה אחמד בדאווי]], תמיכה בכינונם של יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|ר"מ מלזיה לשעבר לאולמרט: תומך בכינון יחסים|4199261|6 במרץ 2012|}}}}. עם זאת, בחודש אוגוסט של אותה השנה, מנעה ישראל משר החוץ של מלזיה להיכנס לישראל, לשם קיום פגישה עם שר החוץ הפלסטיני{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/392/555.html ישראל מנעה מארבעה שרי חוץ להכנס לרש"פ], באתר [[מעריב nrg|מעריב]]}}.

 

בשנת [[1971]], היקף היבוא השנתי של מלזיה מישראל נאמד בסכום של כמיליון דולר, בעוד שהיצוא המלזי השנתי לישראל נאמד בסכום של כ-2 מיליון דולר. עם זאת, בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] בשנת [[1973]], ובנוסף לחרם הדיפלומטי על ישראל, מלזיה הוציאה בשנת [[1974]] איסור בלתי רשמי על קיום יחסי מסחר כלשהם עם מדינת ישראל, וזאת חרף הצהרה מלזית משנת [[1998]] לפיה לא קיים איסור רשמי שכזה{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=103186 "מלזיה אינה אוסרת על סחר עם ישראל"], באתר [[גלובס]]}}. חרף האיסור, ולפי נתונים רשמיים, הסחר בין שתי המדינות המשיך להתקיים במידה חלקית דרך מדינות צד שלישי, כדוגמת [[סינגפור]] ו[[תאילנד]].