קרבות מלכיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guy telaviv (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה חזותית חשד למילים בעייתיות
Guy telaviv (שיחה | תרומות)
שורה 12:
 
==רקע==
לקראת הקמת מדינת ישראל נערכו צבאות מדינות ערב לפלישה. עד שוףסוף שנות ה-90 היה מקובל לחשוב כי
צבא לבנון בצירוף כוחות בפיקוד [[אדיב שישכלי]] מ[[צבא ההצלה]] של [[פאוזי קאוקג'י]] התכוננו לחבור ל[[צבא סוריה]] שממזרח ובתנועת מלקחיים לנתק את [[אצבע הגליל]] משטחי מדינת ישראל, ולצורך כך החלו להיערך ממערב לכפרים מאליכייה וקדס.
 
מחקרים חדישים שעשו שימוש במקורות לבנוניים, ומסמכיםמסמכי ארכיונייםשלל ישראליםערביים ותעודות ארכיוניות ישראליות מפריכים באופן מוחלט את הטענה לפיה צבא לבנון הסדיר היה מעורב ישירות בקרב מלכיה הראשון.<ref>גיא מעיין, [https://docs.google.com/file/d/0B7U4UrQXxcphMzc2OGE1ODgtNTQzOC00OGZhLThkYmUtMmFiOWM2NzdlMmFk/edit?usp=drive_web&urp=http://agenda.nana10.co.il/123/forum/531762&pli=1&hl=en# "לאבד את הצפון: מדינות-ערב והגליל במלחמת 1948"] ב: '''מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט: דיון מחודש''', עורך: אלון קדיש (תל-אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור), 2004, עמ' 275– 276; גיא מעיין וראובן ארליך, "[https://docs.google.com/file/d/0B7U4UrQXxcphNTAzNWIwZWQtOTlkOS00NWVjLTgxMzYtMzc0NDEwMTBlYjY5/edit?usp=drive_web&hl=en# מתודה אינטגרטיבית לחקר מלחמת 1948 – המקרה של קרבות מאלכיה (מאי-יוני 1948)]", '''היסטוריה''', 6 (קיץ 2000), עמ' 106-111;.אברהם סלע, צבא ההצלה בגליל במלחמת 1948", ב: מ'''לחמת העצמאות תש"ח-תש"ט: דיון מחודש''', עורך: אלון קדיש (תל-אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור), 2004, עמ' 225– 226.</ref>
 
לפי התכנית הצבאית המקורית של צבאות ערב, היה אמור צבא סוריה לפלוש לגליל ב-15 במאי, וחטיבה מס' 1 - הטובה והחזקה שבעוצבותיו, מתוגברת בגורמי אריטילריה, שריון והנדסה קרבית כבר החלה בביצוע קבוצת פקודות ראשונה באזור בינת-ג'בייל שבדרום לבנון לקראת הפלישה. עקב שינוי התכנית ברגע האחרון הסיג המטכ"ל הסורי את החטיבה, וזו הגיעה לעמקלגזרת הירדןצמח-דגניה כ-24 שעות לאחר מכן, בהותירה את "שער מלכיה" ללא הגנה.
 
צבא לבנון בסד"כ שני גדודים היה ערוך ב-15 במאי מצפון לראש הנקרה, והיה אמור לנוע בציר החוף בכיוון דרומה. בעקבות התנגדות נחרצת למעורבות צבאית של לבנון במלחמה מצד הרמטכ"ל הלבנוני, הגנרל פואד שיהאב, אישר נשיא לבנון, שיח' בשארה אל-ח'ורי, להשעות את היוזמות ההתקפיות ולפרוש את הכוחות במערך הגנתי בגזרה המערבית. לבנון הורתה לכוחות צבא ההצלה בגליל העליון לאבטח את אזור מלכיה האסטרטגי.
שורה 25:
מטרות צבא לבנון היו אם כן הגנתיות, לא היה בכוונתו לפלוש, וכוחותיו הסדירים כלל לא היו באזור, למעט יחידת שריוניות וארטילריה שסופחו שבועות קודם לכן למפקדת "צבא ההצלה".
 
יש לציין שהמחקרים החדישים של גיא מעיין, ראובן ארליך ואברהם סלע מקובלים כיום במחקרבחקר מלחמת העצמאות, הן על היסטוריונים חדשים והן על מתנגדיהם.<ref>בני מוריס, 1948: '''תולדות המלחמה הערבית-הישראלית הראשונה''', תל אביב, 2010, עמ' 286-284; יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה''', תל אביב, 2004, עמ' 212-210.</ref> כיום שוררת הסכמה כללית ונדירה למדיי בין כל האסכולות המחקריות שצבא לבנון לא פלש ב-15 במאי, וכי גדוד הפלמ"ח נתקל במלכיה ביחידות של צבא ההצלה. מקור הטעות בזיהוי היה בגיחת סיור מוטסת שביצע ב-14 במאי ירוחם כהן, הקמ"ן של חטיבת יפתח, שזיהה את החטיבה הסורית באזור בנת ג'ביל, אך היה חסר את המידע לפיו היא נסוגה זמן קצר לאחר מכן לגזרת צמח-דגניה. עוד עניין שתרם לבלבול היה פעילותםפעילותה של מתנדביםיחידה לבנוניםלבנונית מצבא ההצלה בגזרה.<ref>מעיין וארליך, עמ' 111-110.</ref>
 
==הכפר מלכיה==
 
מלכיה (בערבית אל-מאליכיֵה) היה כפר שאוכלס על ידי [[שיעים]] [[מתואלים]], הוא שכן על גבול [[המנדט הבריטי]] ואזור השליטה ה[[צרפת]]י בלבנון. הכפר שלט על [[כביש הצפון]] לאורך הגבול עם [[לבנון]]. ויחד עם שכנו, הכפר המתואלי קדס (ליד [[תל קדש]]), חלש על תא שטח שהיווה מסלול כניסה נוח מלבנון ל[[הגליל העליון|גליל העליון]].
בכפרים, ובמחנה צבא בריטי סמוך שנמסר על ידי הבריטים לערבים באמצע אפריל 1948, שהו אנשי [[צבא ההצלה]] מתוגברים בכוחות לבנונים. מדרום לכפר שלטה עליו גבעה ועליה [[אלה (עץ)|עץ אלה]] שנודעה בשם גבעת העץ (ומאוחר יותר גבעת [[רחבעם זאבי|גנדי]]).
 
==קרב מלכיה הראשון==
שורה 79:
בהוראת [[יגאל אלון]] לא פונו גופות ההרוגים מן הקרב הראשון, והן נותרו במערום ובמערה עד לכיבושו הסופי.
 
המחקרים החדישים מראים כי לא נמצאהנמצאו ראיהראיות לכךכאילו שצבאצבא לבנון הסדיר שמרהפעיל עלבמלכיה כוחות משמעותיים, מלבד שתי מחלקות משמר שאבטחו את "שער מלכיה", מאחר וכל כוחותיו עדיין שהו באותה עת מצפון לראש הנקרה. מי שהגםשהגן על הכפר היה הגדוד הדרוזי של צבא ההצלה, שהגיע למקום זמן קצר לפני כן. הדרוזים שלא היו מעוניינים במגע עם כוחות הפלמ"ח, נסוגו מהמקום ללא קרב., כנראה עקב תאום מוקדם בין מפקד הגדוד הדרוזי שכיב והאב לכוחות הפלמ"ח.<ref>מעיין וארליך, עמ' 115-114.</ref>
 
==חילופי הכוחות הישראלים==
שורה 86:
ב-[[1 ביוני]] [[1948]] הוחלפו לוחמי הגדוד הראשון של הפלמ"ח על ידי פלוגה א' של גדוד 11 [[חטיבת עודד|מחטיבת עודד]]. הפלוגה הייתה מורכבת מחברי [[ההגנה]] ב[[חיפה]], 70-80 אנשי פלוגה א', בפיקודו של יוסי פוגל, התבצרו בארבעה מתחמים עיקריים:
*הכפר גופו, שבו התמקמה גם מפקדת הפלוגה
*בית המכס צפונית-מערבית לכפר (ה"בלוק האוס")
*המחנה הצבאי הבריטי העזוב, דרומית לכפר וגבעת העץ שלידו (גבעת [[רחבעם זאבי|גנדי]])
*גבעה ממזרח לכפר
שורה 92:
==קרב מלכיה השלישי==
 
ב [[5 ביוני]] [[1948]], בשעה 12:00 הותקפה אתיחידת מלכיה"עודד" בכוחשישבה במלכיה ע"י כוח ערבי עדיף בהרבה, בסדר גודל של חטיבה: גדוד של צבא לבנון הסדיר, גדוד סורי סדיר מתוגבר בשיריוניות [[סוריה|סוריות]] וגדוד של [[צבא ההצלה]]. לכוחות הקרקע הערבים סייעו 12 מטוסי קרב סוריים, כל הכוח האווירי של סוריה באותה העת.
 
הייתה זו הפעולה הצבאית היחידה של לבנון במלחמת העצמאות, לאחר שממשלת ביירות נכנעה ללחצים סוריים לשתף עימה פעולה. הגירסה הלבנונית הרשמית לקרב הכוללת פקודת המבצע, תרשים כוחות ומהלך הלחימה תורגמה לעברית ופורסמה ע"י ההיסטוריונים גיא מעיין וראובן ארליך בכתב העת "היסטוריה"<ref>מעיין וארליך, "מתודה אינטגרטיבית לחקר מלחמת 1948", עמ' 138-133.</ref>
 
===רקע===
לאחר כשלון המתקפה הסורית בדגניות היה המשטר הסורי נחוש להפגין הישג צבאי במלחמה. נשיא סוריה, שוכרי אל-קוותלי, מינה שר הגנה ורמטכ"ל חדשים, אשר גיבשו תכנית מבצע חדשה. מטרתה הייתה ליצור הכרעה טקטית נגד ישראל, באמצעות תקיפת מלקחיים בנקודת התורפה של ישראל בצפון - אצבע הגליל, במטרה לנתקו מן המדינה היהודית. מטרה משנית הייתה הכנסת יחידות צבא ההצלה לגליל, אשר נותר ללא שום כוחות ערביים שיגנו עליו מפני התקפה אפשרית של צה"ל. התכנית לא הייתה צולחת אלמלא שיתוף פעולה לבנוני. צבא לבנון היה עד אז עסוק באבטחת הגבול עם ישראל וסרב ליטול חלק בפלישת 15 במאי.<ref>מעיין, "לאבד את הצפון", עמ' 278.</ref>
 
אל-קוותלי הפעיל לחצים כבדים על עמיתו הלבנוני, שיח' בשארה אל-ח'ורי ועל ראש ממשלת לבנון, ריאד ביי אל-צולח, כדי שיאשרו שיתוף של צבא לבנון הסדיר. סדרה של פשיטות שביצע הפלמ"ח בשטח לבנון, הניצחון הישראלי בקרב מלכיה השני ועומס הפליטים הפלסטיניים ששטפו את דרום לבנון שכנעו את שיח' בשארה וריאד ביי כי השבת מלכיה לידיים ערביות היא אינטרס לבנוני. השניים חששו מפלישה ישראלית לשטח לבנון, ושאפו להשיב פליטים פלסטיניים לגליל מאחר והם היוו עול כבר על הכלכלה הלבנונית ואיימו להפר את המאזן הדמוגרפי העדין בין העדות.<ref>מעיין וארליך, "מתודה אינטגרטיבית לחקר מלחמת 1948", עמ' 120-118.</ref>
 
סוריה הטילה למערכה גם כוחות של צבא ההצלה בפיקוד פוזי אל-קאוקג'י, אשר פעלו עד 15 במאי בשומרון ובאזור ירושלים, והוצאו משם לצורך ארגון מחדש ואימונים לקראת החזרתם לגליל. קרב מלכי השני שיבש את תכנית ההתארגנות ואילץ את קאוקג'י וכוחותיו לשוב אל המערכה מוקדם מהצפוי.<ref>סלע, "צבא ההצלה בגליל במלחמת 1948", עמ' 227.</ref>
 
===תכנית הפעולה===
1. חטיבה 2 של הצבא הסורי מתוגברת ביחידות שריון וארטילריה תצלח במזרח הירדן על גשר בנות יעקב, תכבוש את משמר הירדן ותתקדם בציר איילת השחר-ראש פינה עד לצפת.
 
2. כוח בסדר גודל חטיבתי, מתוגבר ביחידות שריון, ארטילריה והנדסה ובסיוע אווירי של טייסת סורית יכבוש את אזור מלכיה -קדש, יפתח את "שער מלכיה" לתנועת יחידות צבא ההצל ולכניסתם לעומק הגליל. הכוח כלל את היחידות הבאות:
 
א. כוח לבנוני בסדר גודל של גדוד מוגבר בפיקוד סא"ל (מוקדם) ג'מיל אל-חוסאמי:
 
1) גדוד חי"ר מס' 3 של צבא לבנון שהורכב משלוש פלוגות רובאיות ופלוגה מסייעת
 
2) סוללת ארטילריה (תותחי הרים 75 מ"מ)
 
3) פלוגת שריון מוקטנת - מחלקת טנקים (4 טנקים מסוג "רנו") ומחלקת שריוניות (4 שריוניות מסוג "מארמון הרינגטון")
 
4) מחלקת הנדסה
 
ב. כוח סורי בסדר גודל של גדוד מוגבר בפקוד סא"ל טאלב אל-דאגסתאני:
 
1) גדוד "כוחות המדבר", שבשיגרה היה עסוק בביטחון שוטף בתוך סוריה
 
2) סוללת תותחי 105 מ"מ
 
3) מחלקת המתנדבים היוגוסלבים-בוסנים (על תקן יחידת הנדסה)
 
ג. כוח של צבא ההצלה בסדר גודל של גדוד מוגבר בפיקוד סא"ל מדלול עבאס
 
1) שתי פלוגות מגדוד "חטין"
 
2) פלוגה דרוזית
 
3) פלוגה בדואית
 
4) פלוגה לבנונית בפיקוד סרן (נקיב) חיכמת עלי.
 
ד. סיוע אווירי של טייסת מטוסים סוריים (8 כלי טיס).
 
המקורות סותרים בעניין זהותו של מפקד הכוח. ככל הנראה היה זה סא"ל שווכת שוקייר, דרוזי-לבנוני ששימש נציג לבנון בועדה הצבאית הערבית ומונה לאחר מכן לתפקיד ראש מטה צבא ההצלה<ref>מעיין וארליך, עמ' 125-122.</ref>
 
למעשה, קרב מלכיה השלישי היה היחיד בהיסטוריה שבו שלושה צבאות ערביים (סורי, לבנוני וצבא ההצלה) ביצעו שיתוף פעולה מלא - קרקעי, אווירי וארטילרי - בתא שטח אחד.
 
===מהלך הקרב===
ההתקפה החלה בהפצצה מהאוויר של מטוסים סוריים (ללבנון לא היה חיל אוויר באותה העת) ולאחריה הפגזה ארטילרית כבדה ובשעה 13:30 החלו כוחות הרגלים הלבנונים לתקוף את עמדות לוחמי הפלוגה. ראשונים נפגעו הלוחמים בבית המכס ובשעה 16:30 נותק הקשר בינם לבין מפקדת הפלוגה בכפר. ראשוני הפצועים החלו להגיע לכפר ודיווחו כי הכוח סבל אבידות קשות.