יחסי ירדן – ערב הסעודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏שנות היריבות: תיקון קישור
שורה 15:
[[קובץ:Kingabdullahbinhussein.jpg|ממוזער|[[עבדאללה הראשון, מלך ירדן]], מייסד הממלכה]]
[[קובץ:Ibn Saud 1945.jpg|ממוזער|[[אבן סעוד]], מייסד [[ערב הסעודית]]]]
ראשית היחסים שבין סעודיה וירדן מקורם ביחסים שבין [[בית סעוד]] שמקורו במרכז [[חצי האי ערב]] לבין [[המשפחה ההאשמית]] ששלטה בערים הקדושות ל[[אסלאם]] [[מכה]] ו[[מדינה (עיר)|מדינה]]. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ראש המשפחה ההאשמית היה ה[[שריף (אסלאם)|שריף]] [[חוסיין בן עלי]]. במה שכונה לימים בשם [[התכתבותמכתבי חוסיין-מק-מהוןמקמהון]], הבטיח השריף חוסיין לנציב ה[[בריטניה|בריטי]] ב[[מצרים]] מק-מהון שיעמיד צבא ערבי שיילחם לצד בריטניה במלחמה כנגד [[האימפריה העות'מאנית]], ובתמורה לאחר המלחמה יכתירו אותו להיות מלך הערבים. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת [[1914]], חוסיין אכן הכריז על [[המרד הערבי הגדול]] והעמיד לרשות הבריטים צבא ערבי קטן. אף שהשפעתו הצבאית של הצבא במלחמה הייתה מינורית, לנוכחותו הייתה משמעות פוליטית רבה, שכן הוא מילא את צדו של השריף חוסיין בהסכם עם הבריטים. לאחר תום המלחמה ב[[נובמבר]] [[1918]] הבריטים מילאו את צדם בהסכם והעניקו לשריף חוסיין ולבניו שטחים נרחבים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. השריף חוסיין הומלך למלך ה[[חג'אז]], בנו השני [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה]] קיבל לידיו את השלטון על [[אמירות עבר הירדן]] ב[[מרץ]] [[1921]], ובנו השלישי [[פייסל הראשון, מלך עיראק|פייסל]] הומלך על אזור [[עיראק]].
 
אולם המשפחה ההאשמית לא הייתה הכוח היחיד בחצי האי ערב. באזור המדברי [[נג'ד]] שבמרכז חצי האי החל לצבור כוח [[אבן סעוד]], שאיחד את שבטי נג'ד תחת דגל ה[[ווהאביה]], אסכולה [[חנבליה|חנבלית]] [[פונדמנטליזם|פונדמנטליסטית]] של ה[[האסלאם]]. באמצעות הדגל הווהאבי אבן סעוד גייס לשורותיו לוחמים נוודים בעלי קנאות דתית שכונו בשם [[אח'וואן]]. בעזרתם כבש אבן סעוד בשנת [[1913]] את מזרח חצי האי ערב, ובשנת [[1919]] כבשו גם את צפון חצי האי. ב[[מרץ]] [[1924]] הכריז על עצמו השריף חוסיין בתור [[ח'ליף]], ובזאת השתמש אבן סעוד כעילה לפלוש גם לאזור [[חג'אז]]. ב[[ספטמבר]] [[1924]] כבשו האח'וואן את העיר [[טאיף]], ובעקבות זאת השריף חוסיין וויתר על כסאו לטובת בנו הבכור [[עלי בן חוסיין|עלי]]. אבן סעוד לא הסתפק בכך, ב[[אוקטובר]] כבש גם את [[מכה]] והדיח את עלי, שברח ל[[קפריסין]]<ref>[[אבי שליים]], '''המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 32-33</ref>.