עכבה אופיינית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
העכבה האופיינית האינטרינזית של [[תווך]] מוגדרת כיחס בין משרעת ה[[שדה חשמלי|שדה החשמלי]] לבין משרעת ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] של [[גל אלקטרומגנטי]] בחומר. העכבה האופיינית האינטרינזית מסומנת לרוב <math>\eta</math> וגם היא נמדדת באוהם. העכבה האינטרינזית של ה[[ריק]]:
:<math>\eta_0 = \sqrt{\frac{\mu_0}{\varepsilon_0}} \approx 377\Omega</math>
כאשר <math>\mu_0</math> [[מקדם מגנטיות|מקדם המגנטיות]] של הריק ו-<math>\epsilon_0</math> [[מקדם דיאלקטרי|המקדם הדיאלקטרי]] של הריק. העכבה האינטרינזית של חומר בעל [[מקדם שבירה]] n היא:
:<math>\eta = \sqrt{\frac{\mu}{\varepsilon}}</math>
לחומרים בעלי מוליכות חשמלית יש מקדם שבירהדיאלקטרי מרוכב וכתוצאה מכך גם עכבה אינטרינזית מרוכבת, וקיים הפרש מופע בין השדה החשמלי לשדה המגנטי.
 
באופן דומה, ניתן להגדיר עכבה אופיינית ל[[גל קול]] כיחס בין ה[[לחץ]] בחומר ל[[מעוות (הנדסה)|מעוותים]] בו. במקרה כזה העכבה האופיינית של חומר שווה למכפלת ה[[צפיפות החומר|צפיפות]] שלו ב[[מהירות הקול]] בו.