משבר האנרגיה העולמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q316817
שורה 19:
הלקחים שהוסקו בסופו של המשבר הם בהחלטות של הנהגות במדינות מערב אירופה לבטל תלותן בארגון אופ"ק, בעיקר על ידי הגברת חיפושי נפט בים הצפוני, שכיום מופק בו נפט באופן מסחרי. בארצות הברית החליטו שלא להעניק לארצות ערב שוב יכולת להשבית את המשק האמריקני והרקע למלחמת המפרץ ולמלחמת עיראק, היה גם בשל זכר הימים הקשים בעת משבר האנרגיה.
 
==ישראל ומשבר האנרגיה==
{{להשלים|פסקה=כן}}
את ההשלכות של משבר האנרגיה העולמי על ישראל ניתן לחלק לשני היבטים מרכזיים: ההיבט המדיני וההיבט הכלכלי .
 
==== השלכות מדיניות====
מטרתו המוצהרת של חרם הנפט הערבי הייתה לגרום למדינות הצרכניות (מערב אירופה, ארצות הברית ויפן) להסיר את תמיכתן בישראל במסגרת [[הסכסוך הישראלי-ערבי]], ובכך לבודד את ישראל מהבחינה המדינית. חרם הנפט פעל בשיטה דיפרנציאלית, המדינות הצרכניות סווגו לשלוש קטגוריות על פי יחסן לערבים. מדינות שסווגו כידידותיות לערבים ([[צרפת]] ובריטניהו[[בריטניה]]) קיבלו אספקת נפט סדירה, מדינות נייטרליות ([[יפן]], [[גרמניה]], [[איטליה]]) סבלו מקיצוצים באספקה, מדינות עוינות ([[ארצות הברית]], [[הולנד]], [[דרום אפריקה]]) לא קיבלו דבר.
 
<br />חשוב לציין שמפתמפת היחסים הבינלאומיים באותה תקופה עמדה בסימן [[המלחמה הקרה]]. העולם היה מחולק לשלושה גושים: הגוש המזרחי, הגוש מערביהמערבי וגוש המדינות הבלתי מזדהות. חרם הנפט הערבי פעל על הגוש המערבי. לשיטה הדיפרנציאלית שהנהיגו מובילי החרם היה אפקט של [[הפרד ומשול]], - הערבים הצליחו לפצל את הגוש המערבי, הישג מדיני חסר תקדים באותה תקופה. מדינות שעד החרם היו נייטרליות, ואף נטו לצדד בישראל, בסכסוך הישראלי-ערבי, פנו עורף לישראל וקיבלו את טענות הערבים במלואן. רמת הכניעה לדרישות הערבים עמדה ביחס ישיר לרמת החשיפה והתלות בנפט הערבי. יפן לדוגמה, שהייתה תלויה לחלוטין בנפט הערבי, הזדרזה להוציא הצהרה מדינית שבה היא מגנה את ישראל, קוראת לה לסגת באופן מיידי לקווי 1967 ומאיימת בניתוק [[יחסים דיפלומטיים]] עם ישראל.
לארצות הברית הייתה חשיפה נמוכה יחסית לנפט הערבי ולכן היא עמדה בלחץ, המשיכה לגבות את העמדה הישראלית ואף העבירה משלוחי נשק וסיוע כלכלי במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]]. לאמריקאים היו גם שיקולים אחרים לתמיכה בישראל, יותר משהם פחדו מנשק הנפט הערבי, הם פחדו מהשתלטות סובייטית על המזה"ת. מצרים וסוריה היו בעלות ברית של הסובייטים וקיבלו מהם סיוע צבאי בהיקף נרחב. ארצות הברית לא יכלה להרשות שבעלת בריתה תוכרע על ידי נשק סובייטי, השלכות של אירוע כזה ישפיעו על כל הזירות בעולם (גרמניה, וייטנאם, אמריקה הלטינית וכו').
לארצות הברית הייתה חשיפה נמוכה יחסית לנפט הערבי ולכן היא עמדה בלחץ, המשיכה לגבות את העמדה הישראלית ואף העבירה משלוחי נשק וסיוע כלכלי במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]]. לאמריקאים היו גם שיקולים אחרים לתמיכה בישראל,: יותר משהם פחדו מנשק הנפט הערבי, הם פחדוחששו מהשתלטות [[ברית המועצות|סובייטית]] על המזה"תהמזרח התיכון. [[מצרים]] וסוריהו[[סוריה]] היו בעלות ברית של הסובייטים, וקיבלו מהם סיוע צבאי בהיקף נרחב. ארצות הברית לא יכלה להרשות שבעלת בריתה תוכרע על ידי נשק סובייטי, שכן השלכות של אירוע כזה ישפיעו על כל הזירות בעולם (גרמניה, וייטנאם, אמריקה הלטינית וכו').
 
==== השלכות כלכליות====
למן הקמתה סבלה ישראל מקשיים בהשגת אספקה סדירה של נפט. [[הליגה הערבית]] החרימה את "הישות הציונית" עוד לפני הקמת המדינה ואף תבעה מחברות הנפט הבינלאומיות להחרים את ישראל. גם הרוסיםברית הפרוהמועצות הפרה את חוזי אספקת הנפט לישראל לאחר [[מבצע קדש]](1956) בעקבות לחץ ערבי. לעומת זאת, בין השנים 1957- 1979ישראל1979 נהנתה ישראל מאספקת נפט סדירה. ספקית הנפט המרכזית של ישראל הייתה [[איראן]] של משטר השאהה[[שאה]], מקורותומקורות נוספים היו [[מקסיקו]], נורוגיה[[נורבגיה]] וכן קידוחי הנפט בחצי האי [[סיני]].
 
בזמן משבר האנרגיה העולמי של 1973 סבלו מדינות רבות בעולם המערבי סבלו ממחסור חמור בנפט,. [[לונדון]] הוחשכה, ובתחנות הדלק בארצות הברית השתרכו תורי ענק,. דווקא בישראל לא הורגש מחסור כלל,. הנפט מאיראן, מסיני וממקסיקו המשיך לזרום כרגיל. אמנם ממשלת ישראל הורתה לבעלי הרכבים בישראל להשבית את רכביהם כדי לקצץ בצריכת הדלק, אבל זה היה צעד של הזדהות עם העולם המערבי שסובל ממחסור בדלק בגלל תמיכתו כביכול בישראל.
 
==ראו גם==