רפואה מונעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ayalmo (שיחה | תרומות)
הוספת טבלה והרחבת ערך
Ayalmo (שיחה | תרומות)
דוגמאות
שורה 63:
|אי-עדכון ההנחיות
|}
 
==שנויים במחלוקת==
ברפואה המונעת אנו מטפלים באנשים בריאים שאינם סובלים ממחלה עכשווית. בעקבות זאת חל בפעילות המונעת הכלל "קודם אל תזיק" בצורה ברורה יותר מבתחומים רפואיים אחרים. כל המלצה מניעתית תקיף מיליוני מטופלים, התועלת תהיה רק לבודדים, וגם סיבוך נדיר עלול להופיע מעת לעת. לכן יש להוכיח שהתועלת רבה מהנזק. ככלל המלצות ברפואה מניעתית צריכות להיות מוכחות כמועילות בעזרת מחקר שהוא Evidence Based.
ארגונים שונים ממליצים על פעילות בתחום הרפואה המניעתית אשר לא תמיד נתמכות על־ידי נתונים. לכן פרק זה ינסה להמליץ אילו פעילויות המומלצות מעת לעת, לא לבצע. וכן איזה נושאים שנויים במחלוקת.
 
===דוגמאות===
* האם יש צורך במתן ברזל שיגרתי לכל התינוקות מגיל 4 חודשים עד עד 18 חודשים? הדעות חלוקות אך משרד הבריאות בישראל ממליץ.
* בדיקת שיגרה לעקמת אצל ילדים ומתבגרים מקובל ומומלץ כיום בישראל ע"י משרד הבריאות כחלק מבדיקת שיגרה בגיל 12-7. ארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ וכן גם כוח המשימה הקנדי מ־1994, והאמריקאים מ־1996.
* בדיקת לחץ דם בילדים: יש מקום לבדוק לחץ דם לכל הילדים בגיל 17. יש חילוקי דעות לגבי בדיקה שגרתית של לחץ דם בגילאים נמוכים יותר.
* בדיקה גינקולוגית שגרתית לנשים בריאות: אין עדויות מחקריות מספיקות לגבי הצורך או לגבי תדירות ביצוע הבדיקות בישראל. רופאי הנשים ממליצים על
* בדיקה שגרתית אחת לשנה ולפחות אחת ל־3 שנים לכל הנשים הבריאות.
 
==אזכור במקורות==