רפואה מונעת – הבדלי גרסאות

קידום בריאות ורפואה מונעת הן מאבני הדרך של הרפואה ב[[המאה ה-21|מאה]] ה-21]]. הרפואה המודרנית מצאה פתרונות לבעיות רפואיות רבות אך לא מצאה ריפוי למרבית המצבים ה[[כרונייםמחלה כרונית|הכרוניים]]. קידום בריאות ה[[אוכלוסייה]] ומניעת מחלות מהווים לכן נדבך חשוב ברפואה כיום.

בכל קבוצת גיל קיים תיאור מפורט של הפעולות המומלצות. ובין היתר ניתן למצוא פעולות בתחומים העיקריים כגון עדכון תכנית ה[[חיסון|חיסונים]]החיסונים בילדים ובמבוגרים, המלצות לאורח חיים בריא בתחום מניעת [[עישון]], [[פעילות גופנית]] ו[[תזונה]] נכונה.

| מניעה שניונית || גילוי מוקדם של מחלה קיימת. || סיקור ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]], סיקור ל[[סוכרת ]]

| מניעה שלישונית || הפחתת נטל המחלה. || [[שיקום (רפואה)|שיקום]] לנפגעי [[שבץ מוחי]], [[שיקום]] ל[[חולהמחלת לב|חולי לב]], שחזור שד לאחר טיפול ב[[סרטן השד]]

מטרתה הפחתת ה[[חשיפה]]החשיפה ל[[גורם סיכון|גורמי סיכון]], או יצירת חסינות כלפיהם ובכך מניעת הופעת המחלה/הנזק. המניעה הראשונית כוללת מלבד שינוי באורח החיים, גם חיסונים, טיפול תרופתי מונע כולל מתן תוספי מזון ו[[ויטמין|ויטמינים]]. במניעה ראשונית נדרשת האוכלוסייה לבצע שינוי בהרגלים/אורח החיים כגון הימנעות מ[[עישון]], הימנעות מחשיפה יתרה לשמש, תזונה נכונה, נהיגה נכונה, קבלת חיסונים מתאימים, ביצוע פעילות גופנית סדירה. באמצעות פעולות מניעה ראשונית הכוללות הימנעות מעישון, פעילות גופנית, תזונה נכונה, חיסונים ונהיגה זהירה - ניתן להפחית בכ-50% את שיעורי ה[[תמותה]] המוקדמת - לעומת הלא מבצעים פעולות אלה.

נעשית על-ידי התערבות לאחר שכבר הופיעה המחלה/הנזק ומטרתה הפחתת הסיבוכיםה[[סיבוך|סיבוכים]] וצמצום השלכותיה של מחלה מפושטת.

רפואה מונעת עוסקת בעיקר באנשים בריאים או אוכלוסייה בריאה. בהתערבותב[[התערבות]] קלינית קיים סיכון לנזק אפשרי בנוסף לעלות של ההתערבות עצמה. לכן, יש צורך להקפיד מאוד על ההשלכות האלה.

ברפואה המונעת אנו מטפלים באנשים בריאים שאינם סובלים ממחלה עכשווית. בעקבות זאת חל בפעילות המונעת הכלל "קודם אל תזיק" בצורה ברורה יותר מבתחומים רפואיים אחרים. כל המלצה מניעתית תקיף מיליוני מטופלים, התועלת תהיה רק לבודדים, וגם סיבוך נדיר עלול להופיע מעת לעת. לכן יש להוכיח שהתועלת רבה מהנזק. ככלל המלצות ברפואה מניעתית צריכות להיות מוכחות כמועילות בעזרת מחקר שהוא [[רפואה מבוססת ראיות|מבוסס ראיות]](Evidence Based).

* האם יש צורך במתן ברזל שיגרתי לכל התינוקותה[[תינוק]]ות מגיל 4 חודשים עד עד 18 חודשים? הדעות חלוקות אך [[משרד הבריאות]] בישראל ממליץ.

* בדיקת שיגרה לעקמת אצל ילדים ומתבגרים מקובל ומומלץ כיום בישראל ע"י משרד הבריאות כחלק מבדיקת שיגרה בגיל 12-7. [[ארגון הבריאות העולמי]] אינו ממליץ וכן גם כוח המשימה הקנדי מ־1994, והאמריקאים מ־1996.

* בדיקה [[גינקולוגיה|גינקולוגית]] שגרתית לנשים בריאות: אין עדויות מחקריות מספיקות לגבי הצורך או לגבי תדירות ביצוע הבדיקות בישראל. רופאי הנשים ממליצים על בדיקה שגרתית אחת לשנה ולפחות אחת ל־3 שנים לכל הנשים הבריאות.