יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עלייתו לשלטון: ארץ ישראל
מ תיקוני "שתי" ל"שני" כאשר מדובר בזכר
שורה 36:
למצרים היה קשר עם מנליק מלך שוואה והם עודדהו למרוד ביוהנס, אולם לאחר שהמצרים באו דרך נמל זיילה וכבשו את [[הרר]] ב-[[11 בינואר]] [[1875]] חל נתק ביחסים מכיוון שיוהנס ומנליק החשיבו את הארר כמחוז מורד ששייך לאתיופיה. לאחר מכן המצרים התקדמו ממאחזיהם שהישתרעו לאורך החוף סביב נמל [[מאסוואה]] (מסווה) לרמת [[אריתריאה]]. יוהנס ביקש מהבריטים שירסנו את התוקפנות של הח'דיו שהיה בעל בריתם.
יוהנס הבין במהרה שהבריטים לא מתכוונים לעשות דבר בנידון ולכן גייס את צבאו ויצא להילחם.
שתישני הצבאות ניפגשו לקרב בגונדית (מכונה גם גודה גודה)
בבוקר ה-[[16 בנובמבר]] [[1875]].
המצרים היו נלכדו בעמק והיו מוקפים ברובאים אתיופים מסביב להרים בסופו של הקרב כמעט כל הצבא המצרי הושמד ביחד עם מפקדים ממוצא [[אמריקאי]] ו[[אירופי]].
שורה 61:
לאחר מות יוהנס השפעת התיגרינים בשלטון קטנה. האיטלקים כבשו את כל השטחים שמעבר נהר המארב ויצרו את הקולוניה [[אריתריאה]] ( מנליק הכיר בשטחים אלה ב[[הסכם אוצ'ילי]] )ומאוחר יותר הובסו על ידי מנליק ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה]]ה בניסיונם להיתקדם לתוך אתיופיה. מתקופת מנליק ועד נפילת המלוכה ב- 1974 צאצאי יוהנס היו נסיכי תגראי.
 
ליוהנס שרדו שתישני בנים בנו הבכור ראס אראייה סלאסיה ילד את ראס גוגסה אראייה בנו דג'אזמאץ' היילה סלאסיה גוגסה שלט במזרח תגראי מ[[1930]] ואילך והיתחתן עם ביתו של [[היילה סלאסי]] הנסיכה זנבוורק היילה סלאסיה
ב[[1936]] לאחר מות אשתו דג'אמאץ' היילה סלאסיה בגד במדינתו והיצטרף ל[[איטליה הפשיסטית]] נגד אתיופיה.
כאשר נפוצה השמועה על בגידתו אנשי [[מקלה (עיר)|מקלה]] בזזו את הבית שלו. בתקופת הכיבוש האיטלקי הוא הועלה לדרגת ראס על ידי "מלך איטליה באתיופיה" אולם לאחר שיחרור אתיופיה ב-[[1941]] הוא הושם במעצר בית וקיבל יחס של בוגד, הוא מת זמן קצר לאחר ששוחרר מהמעצר על ידי שלטון ה[[דרג]] ב-[[1974]]