יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה – הבדלי גרסאות

למצרים היה קשר עם מנליק מלך שוואה והם עודדהו למרוד ביוהנס, אולם לאחר שהמצרים באו דרך נמל זיילה וכבשו את [[הרר]] ב-[[11 בינואר]] [[1875]] חל נתק ביחסים מכיוון שיוהנס ומנליק החשיבו את הארר כמחוז מורד ששייך לאתיופיה. לאחר מכן המצרים התקדמו ממאחזיהם שהישתרעו לאורך החוף סביב נמל [[מאסוואה]] (מסווה) לרמת [[אריתריאה]]. יוהנס ביקש מהבריטים שירסנו את התוקפנות של הח'דיו שהיה בעל בריתם.

יוהנס הבין במהרה שהבריטים לא מתכוונים לעשות דבר בנידון ולכן גייס את צבאו ויצא להילחם.

בבוקר ה-[[16 בנובמבר]] [[1875]].

המצרים היו נלכדו בעמק והיו מוקפים ברובאים אתיופים מסביב להרים בסופו של הקרב כמעט כל הצבא המצרי הושמד ביחד עם מפקדים ממוצא [[אמריקאי]] ו[[אירופי]].

לאחר מות יוהנס השפעת התיגרינים בשלטון קטנה. האיטלקים כבשו את כל השטחים שמעבר נהר המארב ויצרו את הקולוניה [[אריתריאה]] ( מנליק הכיר בשטחים אלה ב[[הסכם אוצ'ילי]] )ומאוחר יותר הובסו על ידי מנליק ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה]]ה בניסיונם להיתקדם לתוך אתיופיה. מתקופת מנליק ועד נפילת המלוכה ב- 1974 צאצאי יוהנס היו נסיכי תגראי.

 

ב[[1936]] לאחר מות אשתו דג'אמאץ' היילה סלאסיה בגד במדינתו והיצטרף ל[[איטליה הפשיסטית]] נגד אתיופיה.

כאשר נפוצה השמועה על בגידתו אנשי [[מקלה (עיר)|מקלה]] בזזו את הבית שלו. בתקופת הכיבוש האיטלקי הוא הועלה לדרגת ראס על ידי "מלך איטליה באתיופיה" אולם לאחר שיחרור אתיופיה ב-[[1941]] הוא הושם במעצר בית וקיבל יחס של בוגד, הוא מת זמן קצר לאחר ששוחרר מהמעצר על ידי שלטון ה[[דרג]] ב-[[1974]]