מלחמת סיסרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הקרב בנחל קישון ומגידו: הגהה |
מ ויקיזציה |
||
שורה 15:
|צד שני-אבדות=לא ידוע
}}
'''מרד ישראל בחצור''' היה מרד ישראלי כנגד שלטון חצור
לפי תיאור
נוסף לכך, ישנו תיאור נוסף של קרב - המיוחס
==רקע==
בעידן הברונזה, אזור [[הסהר הפורה]] נשלט בידי [[אימפריה|אימפריות]] גדולות, כגון [[מצרים העתיקה|האימפריה המצרית]], [[האימפריה החתית]], ו[[האימפריה האכדית]], ששלטו על אזורים כה נרחבים בעזרתם של ערי-מדינה ווסאליות- דוגמת ערי המדינה הכנעניות מגידו, חצור
ככל הנראה המרד המתואר נגד ממלכת חצור
==הכנות למרד==
[[ברק בן אבינעם]] החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי [[זבולון]] ו[[נפתלי]], שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור
==הקרב בנחל קישון ומגידו==
לאחר שנודע לסיסרא שברק אסף את צבאו על [[הר תבור|הר התבור]] כדי להלחם בו הוא הזעיק את רכביו ויצא לקראתו. מולו, ברק ירד מהר תבור עם צבאו והסתער עליו. כנראה שהכוונה הייתה לדחוק את סיסרא וצבאו לעבר נחל הקישון, שידוע כנחל העולה על גדותיו <ref>"נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא</ref>. עובדה זו יכולה הייתה לסייע לברק משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ ולהוציא את עצמן משימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הביאו את התוכנית להצלחתה<ref>שופטים ה, כ-כב</ref>.
המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר(מנשה), זבולון ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג במגידו וגרמו לו נזק נוסף.
במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של [[יעל אשת חבר הקיני]], אשר שכן בקרבת מקום מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט <ref>"כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז</ref>. יעל נתנה לסיסרא מחסה, ועל פי המדרש גם שכבה עמו <ref> ראו שופטים ה, כז המרמז לכך</ref> והשקתה אותו ב[[חלב]] על אף שביקש מים במטרה להרדים אותו. כאשר נרדם סיסרא יעל הרגה אותו על ידי מכה
אחרי התבוסה הגדולה בני ישראל הוסיפו ללחוץ את יבין מלך חצור ולהלחם בו עד שממלכתו הושמדה.
| |||