הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת סיסרא"

נוספו 271 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
ויקיזציה
מ (ויקיזציה)
|צד שני-אבדות=לא ידוע
}}
'''מרד ישראל בחצור''' היה מרד ישראלי כנגד שלטון חצור בארץב[[ארץ ישראל]], המקור היחיד לדבר הוא [[המקרא]], אם כי חוקרים סבורים שאכן מרד שכזה התקיים כתוצאה מקריסת [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|עידן הברונזה]] במאה ה-13 לפנה"ס.
לפי תיאור ה[[מקרא]]המקרא, צבא [[עם ישראל|ישראל]] שהורכב מלוחמים מ[[עשרת השבטים|שבטי]] [[זבולון]] ו[[נפתלי]] ניהל קרב עם צבאו של [[בית יבין|יבין מלך חצור]] שבראשו עמד [[שר צבא|שר הצבא]] סיסרא, ב[[הר תבור]] וב[[עמק יזרעאל]] ([[נחל קישון]]). הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור.
נוסף לכך, ישנו תיאור נוסף של קרב - המיוחס ליהושעל[[יהושע]], שעל פיו השמיד את בית יבין. אםהדבר כיעומד הדברבסתירה לאלתיאור ייתכןהקרב בספר שופטים, וחוקרים סבורים שהקרב עצמו המתואר בספר יהושע הוא קרב שהגיעשהתרחש לאחר הקרב בנחל קישון, ויוחס בטעות ליהושע.
 
==רקע==
בעידן הברונזה, אזור [[הסהר הפורה]] נשלט בידי [[אימפריה|אימפריות]] גדולות, כגון [[מצרים העתיקה|האימפריה המצרית]], [[האימפריה החתית]], ו[[האימפריה האכדית]], ששלטו על אזורים כה נרחבים בעזרתם של ערי-מדינה ווסאליות- דוגמת ערי המדינה הכנעניות מגידו, חצור, וקדש. בתוך החברה הכנענית היו גם עבדים רבים, ואף אלה שיובאו למצרים, מן שבטים מסויימים, בעוד אחרים משלו באותם העבדים.
 
אך במאה ה-13 לפנה"ס החלה קריסה של שיטת האימפריות והערי-מדינה הכנעניות,. יחדיוהקריסה עםלוותה מרדבמרד גדול פנימי, שלנגד ערי המדינה, ככל הנראה השבטיםשל שבטי העבדים הכנעניים. שמרדולאחר באותןהמרד, הערי-מדינההשבטים והחלוהחלו להתיישב בערי-יהודה ושומרון. על פי המחקר הארכאולוגיה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]], אותם השבטיםשבטי העבדים החלו לקרוא לעצמם '''ישראל''', כפי שמופיע ב[[מצבת מרנפתח]] שמתאר במלים אחדות את תיאור דיכוי המרד הישראלי במהלך הקריסה של סוף עידן הברונזה.
ככל הנראה המרד המתואר נגד ממלכת חצור היאהוא רק אחתאחד מן מרידות רבות של אנשיםקבוצות מןמתוך השבטים שלשבטי ישראל.
 
==הכנות למרד==
[[ברק בן אבינעם]] החל לאסוף לוחמים בשביל למרוד בחצור, את עיקר אנשיו אסף משבטי [[זבולון]] ו[[נפתלי]], שהיו לפני כן מדוכאים על ידי חצור,. על פי ההערכות המקראיות מדובר ב-10,000 איש,. אךנראה יחסיתשהערכת למרדמספר בתקופההישראלים ההיא,בעשרת שמספראלפים הישראליםהיא מוערףמופרזת בככמהיחסית עשרות אלפים הדברלמרד לאבאותה סבירתקופה, וכנראה מספר המורדים היה קטן יותר מהמתואר.
 
==הקרב בנחל קישון ומגידו==
לצערנו,בספר מתוארשופטים בפרטים בתנ"ךמתוארים רק פרטי הקרב בנחל קישון, ורמזורמזים אל עבר קרבלקרב במגידו, ולא מה שאירע במרד כולו,. ולמרותייתכן שייתכןשהמלחמה שמהבחצור שמסופרהמתוארת בספר יהושע אכןהיתה הואלמעשה חלק מהמרד שבכלל הונהגשהונהג על ידי ברק, אך לא ניתן להוכיח דבר שכזה.
 
לאחר שנודע לסיסרא שברק אסף את צבאו על [[הר תבור|הר התבור]] כדי להלחם בו הוא הזעיק את רכביו ויצא לקראתו. מולו, ברק ירד מהר תבור עם צבאו והסתער עליו. כנראה שהכוונה הייתה לדחוק את סיסרא וצבאו לעבר נחל הקישון, שידוע כנחל העולה על גדותיו <ref>"נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון" שופטים ה, כא</ref>. עובדה זו יכולה הייתה לסייע לברק משום שצבא סיסרא הורכב ממרכבות ברזל כבדות אשר באזור שבו נחל עולה על גדותיו מסוגלות בנקל לטבוע בבוץ ולהוציא את עצמן משימוש. אפשרי שזו הייתה כוונתו של ברק, ומשירת דבורה משתמע שאכן תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הביאו את התוכנית להצלחתה<ref>שופטים ה, כ-כב</ref>.
המשך הקרב אינו מתואר במפורט במקרא, אך משירת דבורה ניתן להבין שהשבטים אפרים, בנימין, מכיר(מנשה), זבולון ויששכר תקפו את הצבא הכנעני הנסוג במגידו וגרמו לו נזק נוסף.
 
במהומה שהשתררה בשדה הקרב סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של [[יעל אשת חבר הקיני]], אשר שכן בקרבת מקום מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט <ref>"כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני" שופטים ד יז</ref>. יעל נתנה לסיסרא מחסה, ועל פי המדרש גם שכבה עמו <ref> ראו שופטים ה, כז המרמז לכך</ref> והשקתה אותו ב[[חלב]] על אף שביקש מים במטרה להרדים אותו. כאשר נרדם סיסרא יעל הרגה אותו על ידי מכה ברקתוב[[עצם הרקה|רקתו]] בעזרת [[יתד (כלי)|יתד]] האוהל. יעל הפכה לגיבורה בקרב בני ישראל וסיפור גבורתה מתוארהוא חלק מרכזי בשירתמ[[שירת דבורה]].
 
אחרי התבוסה הגדולה בני ישראל הוסיפו ללחוץ את יבין מלך חצור ולהלחם בו עד שממלכתו הושמדה.