גרגוריוס השביעי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: חזרות |
|||
שורה 2:
'''גרגוריוס השביעי''' (ב[[לטינית]]: '''Gregorius VII'''{{כ}}; [[1020]] לערך - [[25 במאי]] [[1085]]) כיהן כ[[אפיפיור]] מ-[[22 באפריל]] [[1073]] עד מותו. כקרדינל וכאפיפיור, הוא פעל להאדרת עוצמתה של הכנסייה על חשבון השליטים החילוניים.
▲== תפסיק לאכול לי קורנפלקס ==רוצה ללכת להס<ref>שולמית שחר, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5893&str1=+%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA&x=49&y=5&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1 כנסייה ומלוכה : שתי מערכות נפרדות], מתוך '''מורשת ימי-הביניים''' (ישראל: משרד הביטחון, 1985)</ref>. תפקידים אלו היו כרוכים בעוצמה רבה ובממון רב, ותביעת הזכות הבלעדית למינויים היא שגרמה לקרע בין הקיסרות בגרמניה לכנסייה. קרע זה נמשך עוד שנים רבות לאחר מותו של גרגוריוס. מרכזה של הרפורמה וניסוחה התמציתי ביותר התפרסם ב-[[1075]] במסמך הנקרא "דיקטטוס פפה" ([[התכתיב האפיפיורי]]).
אחת מתוצאות הרפורמה הייתה הדחתו של האפפיור בידי [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], ונידויו של הקיסר על ידי האפיפיור. ב-[[1077]] השפיל הקיסר את עצמו בפני גרגוריוס וביקש מחילה באקט שנודע בשם "[[הליכה לקנוסה]]".
שני אלמנטים נוספים ברפורמה שלו היו האיסור על כמרים להינשא ([[ניקולאיזם]]), והפסקת הנוהג של מכירת תפקידים כנסייתיים בכסף ([[סימוניה]]). גם שני תהליכים אלה לא הוכתרו בהצלחה מוחלטת בימי חייו.
== הערות שוליים ==
| |||