רסול גמזטוב – הבדלי גרסאות

'''רסול גמזטוב''' (ב[[רוסית]]: '''Расул Гамзатов'''; {{כ}} [[8 בספטמבר]] [[1923]], [[דגסטן]] - [[3 בנובמבר]] [[2003]], [[מוסקבה]]) היה [[משורר]] רוסי ו[[סובייטי]] ממוצע [[אווארים קווקזים]]. על פעילותו הספרותית והציבורית הונקו לו [[פרס ברית המועצות|פרס סטלין]] ([[1952]]), [[פרס לנין]] ([[1963]]), תואר [[גיבור העמל הסוציאליסטי]] ועיטורים נוספים. בשנת [[2003]] הוענק לו [[עיטור אנדריי הקדוש]], העיטור הגובהגבוה ברוסיה.

רסול גמזטוב נולד ב[[כפר]] ב[[דגסטן]] למשפחת משורר ידוע. לאחר סיום לימודי בית הספר הוא המשיך לבית הספר למורים ועד לשנת [[1941]] עבד כ[[מורה]]. בשנים [[1945]]-[[1950]] גמזטוב למד במכון ללימודי [[ספרות]] ב[[מוסקבה]]. הוא היה פעיל מאוד מבחינה ציבורית. גמזטוב היה חבר במספר מוסדות ציבוריות בתקופת [[ברית המועצות]], ציר בוועידות סופרים וחבר ב[[הסובייט העליון|סובייט העליון]]. בשנת [[1951]] גמזטוב נבחר לכהונתלתפקיד יו"ר איגוד הסופרים של [[דגסטן]] וכהיןוכיהן בתפקיד זה עד מותו. בשנת [[1973]] הוא חתם על גילוי דעת נגד [[אנדריי סחרוב]] ו[[אלכסנדר סולז'ניצין]]. בהיותו מקורב לשלטון, גמזטוב פעל רבות לעזרת סופרים אחרים.

גמזטוב החל לכתוב שירה בשפת העם בשנת [[1932]] ובשנת [[1943]] התפרסם הספר הראשון שלו. הוא עסק הרבה בתרגום ספרות רוסית לשפת [[אווארים קווקזים]] כולל [[אלכסנדר פושקין]], [[מיכאיל לרמונטוב]], [[ולדימיר מאיאקובסקי]] ו[[סרגיי יסנין]]. בהיתובהיותו בלימודים ב[[מוסקבה]] הוא הכיר משוררים רוסים צעירים והם החלו לתרגם את שיריו ל[[רוסית]]. השיר המפורסם שלו "עגורים" תורגם לרוסית, הולחן ובוצע ע"י [[מארק ברנס]]. מלחינים כמו [[יאן פרנקל]], [[דמיטרי קבלבסקי]], [[ריימונד פאולס]] ו[[אלכסנדרה פחמוטובה]] הלחינו את שיריו.

גמזטוב היה חבר במערכתמערכת של מספר [[ירחון|ירחונים]] ספרותיים סובייטיים.