משרד פרסום – הבדלי גרסאות

 

== משרדי הפרסום בישראל ==

במהלך [[שנות ה-60]], [[שנות ה-70|ה-70]] [[שנות ה-80|וה-80]] תחום הפרסום בארץ היה מצומצם ובארץ פעלו משרדי פרסום גדולים בודדים. מן המוכרים בהם: [[חגי לבינסון אילון]],[[דחף (משרד פרסום|דחף]], [[גיתם]], [[טל אריאלי]], [[ארויו בראל]] ו[[בינג ליניאל]].<br />

בסוף שנות ה-80 ועוד יותר בתחילת שנות ה-90 (לאחר הקמת [[ערוץ 2|ערוץ טלוויזיה מסחרי]] בארץ) תחום הפרסום הלך והתרחב ובמקביל החל להתערער מעמדם של משרדי הפרסום הוותיקים. פרסומאים רבים פרשו ממשרדי הפרסום הוותיקים והקימו משרדים צעירים. תהליך זה התרחש במקביל לכניסתם למשרדי פרסום בינלאומיים גדולים לארץ - הן באמצעות הסכמי ייצוג והן באמצעות רכישת משרדים מקומיים.<br />

 

== מגמות עכשוויות בפעילות משרדי הפרסום ==

* המשך התקבצות תחת תאגידי פרסום בינלאומיים

* ביקורת על דרך חישוב העמלות של משרדי הפרסום, כאחוזים מסך רכישת המדיה הפרסומית, כמו גם שינויים בטכנולוגיות מדיה ואופן צריכת מדיה, מעודדים את רוב משרדי הפרסום לרכוש או לשתף פעולה עם [[חברת מדיה|חברות מדיה]] הרוכשות את ה"ספוטים" עבורם בצורה מרוכזת. ביקורת זו גם מאלצת את משרדי הפרסום לוותר לעתים על עמלות תמורת תשלום ריטיינר.

* שיתוף פעולה עם משרדי [[יחסי ציבור]] או פעילות בתחום זה במקביל למתן שירותי הפרסום.

* הקמתם של משרדי [[מותג|מיתוג]] המתמחים בתכנון אסטרטגיה פרסומית רחבה ואינם עוסקים בהפקת הפרסומות.

* הקמתם של משרדי פרסום העוסקים בפרסום קהילתי וחברתי או מחלקות חברתיות במשרדי פרסום גדולים.

 

[[קטגוריה:פרסום]]