התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
הגהה |
||
שורה 313:
|-
| '''[[מחלול|מַחְלוּל]]'''|| '''mahlul''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''מהלול'' || '''محلول''' || '''محلول''' || . || שימוש לרעה בקרקע מסוג מירי (קרקע שהיא רכוש הממשלה), הכולל אי-עיבוד של הקרקע. לאחר שלוש שנות מחלול, יכולה הממשלה את הקרקע מידי הבעלים ולהחזיר אותה להחזקתה.{{הערה|ראו: [[יצחק בן-צבי]], '''אוכלוסי ארץ ישראל''', כתבי יצחק בן-צבי: כרך חמישי, תל אביב, הוצאת מצפה, תרצ"ז-1937, עמ' 158-157.}}
ב[[ארץ ישראל]] נקראו בשם זה אתרים אחדים, בהם [[שכונת מחלול]].
|-
| '''מחכּמה''' || '''mahkeme''', '''mehkeme''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''מַהְקֵמֶה''' || '''محکمه''' || '''محكمة'''; שמו הערבי בירושלים: [[אל-מדרסה א-תנכזיה]] || . || המשפט, ובית משפט, בית דין; המחכמה בירושלים שכן בבית מידות בעיר העתיקה, בסמוך ל[[שער השלשלת]] של הר הבית{{הערה|[[גד פרומקין]], '''[[דרך שופט בירושלים]]''', תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשט"ו-1955, עמ' 35-36.}}
שורה 391 ⟵ 390:
| '''עִיַאדַת''' || '''îdiyye'''{{הערה|ייתכן שמקורו במילה הטורקית: '''îdiyye''', תעתיק טורקי: ''' אִידִיֶּה'''.}} || '''عیدیه''' || מהמילה: '''العيد''', עיד, חג || . || מענק לחגים ומועדים
|-
| '''עמלִיָה''' || '''ameliyat''', תעתיק טורקי: '''אָמֵלִייָאט''' || '''عمليات''' || המקור ערבי: '''عمليّة''' (יחיד), '''عمليّات''' (רבים): || . || פעולות, עבודות, מעשים, ומובן הצבאי: מבצע או פעולה צבאית {{ש}}בארץ ישראל ב[[מלחמת העולם הראשונה]], כונו כך עבודות ציבוריות שגויסו אליהן בכפייה אזרחים אל גדודים
|-
| '''עַסְכַּר''' || '''asker''', {{ש}}תעתיק טורקי: ''' אַסְקֵר''' || '''عسكر''' || '''عسكر''' || . ||[[חייל]]; שירות צבאי; ובהשאלה: אמיץ, עז רוח; בסלנג טורקי כיום משמעותה גם [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]
| |||