רקמת תאים – הבדלי גרסאות

הענף ב[[ביולוגיה]] החוקר את הרקמות נקרא '''[[היסטולוגיה]]'''

 

*רקמת ציפוי (אפיתל) – Epithelial Tissue

*רקמת חיבור – Connective Tissue

*רקמת עצם (והדנטין של השיניים) – Bone (and dentine of the teeth)

 

רקמת ציפוי. עשויה הרבה '''[[תא]]ים''' צמודים שביניהם חומר בין תאי (Matrix) שמדביק את התאים.

באפיתל הרבה תאים ומעט חומרים בין-תאיים.

נמצא בדופן של שלפוחית השתן.

 

רקמות המורכבות ממעט תאים והרבה חומר בין-תאי. קיימים 4 סוגים:

 

רקמה דחוסה, אך הסיבים לא מסודרים בצורה מקבילה. נמצאת בשכבת הדרמיס של העור.

[[קובץ:Illu muscle tissues.jpg|ממוזער|דוגמאות לרקמת שריר]]

מורכבת מנוירונים (Neurons) שקולטים ומעבירים גירויים בצורה חשמלית. הנוירון מורכב מאקסון ומגוף התא והדנטריט בצד השני. הגירוי מועבר מהדנטריט לאקסון. האקסון יכול להתחבר לדנטריט של נוירון אחר, לתא שריר או לבלוטה. נקודת החיבור של הנוירון נקראת סינפסה (Synapse).

נוירוגליה – תאים שלא מעורבים בגירוי החשמלי. הם תאי התחזוקה של מערכת העצבים.

 

רקמה הכוללת הרבה תאי שריר (שהם סיבים ארוכים) ומבצעת התכווצות. קיימים תאי שריר רצוניים ותאי שריר לא-רצוניים.

סיב השריר מורכב משני סיבי חלבונים: מיוזין ואקטין, שמאפשרים את ההתכווצות של השריר.

 

הסחוס דומה לרקמות חיבור. מורכב ממעט תאים (כונדרוציטים) והרבה מטריקס. קיימים 3 סוגי סחוס:

 

מורכב מהרבה סיבים אלסטיים שמקנים גמישות ומעט סיבי קולגן. נמצא באוזן ובגרון (אפיגלוטיס).

 

העור משמש להגנה, לחישה, למאגר אנרגיה (שומן) ולמניעת התייבשות. זהו איבר החישה הכי גדול בגוף (מעוצבב בהרבה קולטני תחושה).

מורכב משלוש שכבות: