קרן הכרמל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: על ידי |
||
שורה 7:
האתר משך אליו במהלך ההיסטוריה עולי רגל יהודים, מוסלמים ונוצרים. לפי עדויות שונות, שהמוקדמת שבהן היא של רבי [[בנימין מטודלה]] (אמצע [[המאה ה-12]]), עמד במקם מבנה שהנציח את המזבח שהקים [[אליהו]].
אנשי המסדר הכרמליתי רכשו את האדמה בקרן כרמל באמצע [[המאה ה-19]], בין היתר על רקע חששם כי ה[[כנסייה]] [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|היוונית-אורתודוקסית]] בארץ תקדים אותם. לאחר שנאסף די כסף' הופקד האח הכרמליטי ג'ון בטיסט קסיני על הבנייה. עם זאת, סדרה של תסבוכות, בירוקרטיות ואחרות, הביאו לכך שרק ב-[[1867]] הושלמה במקום בנייתם של [[קפלה]] ושל מבנים אחרים. דרישות חוזרות מצד השלטונות ה[[האימפריה העות'מאנית|עת'מאניים]] לבירור סוגיית הבעלות על הקרקע, וחשש מהתמוטטות המבנים שכבר הוקמו במקום, הביאו לעיכובי נוספים בבנייה. [[לורנס אוליפנט]] שנודע, בין היתר, כ[[דיפלומט]] וכ[[עיתונאי]] שנון, התגורר בסוף [[המאה ה-19]] עם אשתו בכפר ה[[דרוזי]] [[דאלית אל-כרמל]], הסמוך לאתר. באחת מכתבותיו לעיתון ה"סאן" הבריטי דיווח אוליפנט כי להקמת המנזר החדש משתמשים הכרמליתים גם באבנים שיש להן כנראה ערך ארכיאולוגי. ביקורתו של אוליפנט לא עיכבה את העבודות, וב-[[1883]] הושלמו הקמתו של גרעין המנזר, ובו קפלת תפילה קטנה. המקום אוכלס תחילה על
==פסל אליהו==
חצר המנזר מטופחת ובה גן קטן. בגן פינת התכנסות ושולחן דרשה, ומספר פסלים עשויים מאבן. הפריט הבולט ביותר בחצר המנזר הוא [[פסל (יצירה)|פסל]] [[אליהו]], שהיה לסמלו של המקום. הפסל פוסל בשנת [[1958]] על
:{{ציטוטון|ויקם אליהו הנביא באש ודברו כלפיד בוער|[[בן סירא]], מח, א'}}
בצידו הימני מופיע הפסוק:
|