הפריה מלאכותית – הבדלי גרסאות

'''הפריה מלאכותית''' היא [[טכנולוגיה]] [[רפואה|רפואית]], במגוון שיטות, המשמשת ל[[הפריה]] שלא באמצעות קיום [[יחסי מין]]. השיטה משמשת למתן מענה לבעיות [[אי פריון]], וכן להפריה של נשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ב[[בעלי חיים]] ב[[חקלאות מתועשת|חקלאות המתועשת]] נהוגה הפריה מלאכותית באמצעות [[הזרעה מלאכותית]].

בשנות ה-80 מהמאה הקודמת, הפריה מלאכותית בוצעה מדי פעם, אשר רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חור או חתך ניתוחי, בכוונה לתת לזרע למצוא את הביצית.

 

 

==אצל בני אדם==

[[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|Man Is Collecting Semen From A Boar]]

==הפריה מלאכותית בבעלי חיים==

 

==סיכונים כרוכים בהפריה חוץ גופית==

ואולם, בשנת 2002 לא היה אפשר עוד להתעלם מהצד האפל של ההפריה החוץ-גופית. במארס 2002 פרסם "כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד" שני מחקרים שהראו שיש בעיות גם אם מביאים בחשבון את שיעור הלידות מרובות העוברים בהפריה החוץ-גופית. אחד המחקרים בדק את משקלם בלידה של יותר מ- 42,000 תינוקות אמריקנים שהורתם בטיפולי פוריות, כולל הפריה חוץ-גופית, בשנים 1997-1996 והשווה אותם למשקלם של יותר משלושה מיליון תינוקות שנולדו לאחר הריון רגיל. גם אם הוציאו מכלל חשבון את הפגים ואת הנולדים בלידות מרובות עוברים, נמצא סיכוי גבוה פי 2.5 שתינוקות מבחנה ייוולדו במשקל נמוך מהרגיל - פחות משני ק"ג וחצי. במחקר השני בדקו יותר מ-5,000 תינוקות שנולדו באוסטרליה בין השנים 1993 ו-1997, 22% מתוכם נולדו לאחר הפריה חוץ-גופית. נמצא שהסיכוי שתינוקות ההפריה החוץ-גופית יסבלו מפגמים מולדים חמורים, בייחוד מומים כרומוזומליים ומומים במערכת השרירים והשלד, גבוה פי שניים בהשוואה לתינוקות רגילים. החוקרים האוסטרלים משערים שהבעיות הללו נגרמות כנראה מהשימוש בחומרים מעוררי ביוץ או בתרופות המיועדות לשמור על ההיריון בשלביו הראשונים. בנוסף, גם הגורמים שתרמו מלכתחילה לאי-פוריות עלולים להגדיל את הסיכוי למומים ביילוד. ייתכן שהאשמה מוטלת גם על טכניקת ההפריה עצמה. באחת משיטות ההפריה מזריקים זרע לתוך הביצית, דבר המאפשר גם לתא זרע פגום, שבתהליך נורמלי לא היה מצליח לחדור לביצית, להפרות אותה, ולהביא לעולם תינוק שסובל ממומים התפתחותיים שלא היה נולד אלמלא ההפריה.

ברור שהסיבה לכך שסיכונים אלו נותרו עלומים במשך יותר מעשרים שנים של ניסיון בהפריה חוץ-גופית היא שמעולם לא הוקמה שום מערכת שתעקוב אחר התוצאות. "לו תמכה הממשלה בהפריה החוץ-גופית, התחום היה מתקדם הרבה יותר מהר," אומר דיואן אלכסנדר, מנהל המכון האמריקני לבריאות הילד ולהתפתחות אנושית. "אבל, כפי שהעניין התגלגל, המכון מעולם לא תקצב מחקר מכל סוג שהוא בהפריה אנושית חוץ-גופית." אלכסנדר מכנה את מה שקרה "לא יאומן ומביך".