רפואה מונעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ayalmo (שיחה | תרומות)
הערות שוליים וחומר
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי, על ידי, תוכנ\1ת, ביטחו\1, דוגמה\1
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית|מוסד=אוניברסיטת תל אביב|קורס=ויקי-רפואה|יעד=02 בדצמבר 2013}}.
 
[[קובץ:Fluzone vaccine extracting.jpg|ממוזער|חיסון נגד שפעת כדוגמאכדוגמה למניעה ראשונית]]
 
'''רפואה מונעת''' הינה ענף [[רפואה|רפואי]] שמטרתו מניעת [[מחלה|מחלות]], קידום ה[[בריאות]] והארכת [[תוחלת החיים]], יותר מאשר טיפול במחלה עצמה או ב[[תסמין|תסמיניה]].
שורה 11:
 
ה[[רופא|רופא]]ים סבורים כי קידום בריאות, פעולות מניעה ראשונית ופעולות איתור מוקדם הן גם באחריות הפרט עצמו שצריך לדאוג לשמור על בריאותו.
בכל קבוצת גיל קיים ישנן פעולות מומלצות. בין היתר ניתן למצוא פעולות בתחומים העיקריים כגון עדכון תכניתתוכנית החיסונים בילדים ובמבוגרים, המלצות לאימוץ אורח חיים בריא כשמדברים על מניעת [[עישון]], [[פעילות גופנית]] ו[[תזונה]] נכונה.
 
מטרת פעולות הרפואה המונעת וקידום הבריאות היא הארכת תוחלת חיים, שיפור איכות חיים ויצירת יותר שנים בריאות ללא [[מוגבלות|מוגבלויות]]. היא יכולה להתבצע גם ברמת הפרט וגם ברמת הקהילה.
שורה 70:
|היעדר היזון חוזר
|-
|חוסר בטחוןביטחון עצמי
|חוסר דרישה מצד המטופלים
|אי-עדכון ההנחיות
שורה 77:
==שנויים במחלוקת==
ברפואה המונעת לרובמטפלים באנשים בריאים שאינם סובלים ממחלות. בעקבות זאת הכלל "קודם אל תזיק" ברפואה חל בצורה ברורה יותר מבתחומים רפואיים אחרים. כל המלצה מניעתית נוגעת למיליוני מטופלים, התועלת תהיה רק לבודדים, ולפעמים עלול להיגרם סיבוך נדיר. לכן יש להוכיח שהתועלת רבה מהנזק. ככלל המלצות ברפואה מניעתית צריכות להיות מוכחות כמועילות בעזרת מחקר שהוא [[רפואה מבוססת ראיות|מבוסס ראיות]](Evidence Based).
ארגונים שונים ממליצים על פעילות בתחום הרפואה המניעתית אשר לא תמיד נתמכות על־ידיעל ידי נתונים. לכן ניתן למצוא נושאים שיש סביבם מחלוקת.
 
===דוגמאות<ref>{{cite web|title=שנויים במחלוקת|url=http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%AA_-_%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_-_Health_promotion_and_preventive_medicine_%E2%80%93_controversies}}</ref>===
 
* האם יש צורך במתן ברזל שיגרתי לכל ה[[תינוק]]ות מגיל 4 חודשים עד עד 18 חודשים? הדעות חלוקות אך [[משרד הבריאות]] בישראל ממליץ.
* בדיקת שיגרה לעקמת אצל ילדים ומתבגרים מקובל ומומלץ כיום בישראל ע"יעל ידי משרד הבריאות כחלק מבדיקת שיגרה בגיל 12-7. [[ארגון הבריאות העולמי]] אינו ממליץ וכן גם כוח המשימה הקנדי מ־1994, והאמריקאים מ־1996.
* בדיקת לחץ דם בילדים: יש מקום לבדוק לחץ דם לכל הילדים בגיל 17. יש חילוקי דעות לגבי בדיקה שגרתית של לחץ דם בגילאים נמוכים יותר.
* בדיקה [[גינקולוגיה|גינקולוגית]] שגרתית לנשים בריאות: אין עדויות מחקריות מספיקות לגבי הצורך או לגבי תדירות ביצוע הבדיקות בישראל. רופאי הנשים ממליצים על בדיקה שגרתית אחת לשנה ולפחות אחת ל־3 שנים לכל הנשים הבריאות.