היסטוריה צבאית של תאילנד – הבדלי גרסאות

==המלחמה הקרה (1945-1990)==

===ראשית הברית עם ארצות הברית===

ההיסטוריה הצבאית של תאילנד בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה עמד בסימן התגברות הקומוניזם באזור, שהייתה לאחד הצירים המרכזיים ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]]. כל ממשלותיה של תאילנד הבינו שרצף המדינות הקומוניסטיות בדרום-מזרח אסיה, שרובן היו יריבותיה שמכבר, יצר מתיחות אזורית וגרם להתקוממות קומוניסטית מבית. מנהיגיה של תאילנד לאחר המלחמה היו ברובם שמרנים, שביקשו לשמור על יוקרתה של המלוכה ולמגר את הקומוניזם. וייטנאם הייתה עסוקה כעת ב[[מלחמת הודו-סין הראשונה]] ותאילנד השתתפה ב[[מלחמת קוריאה]] ועם הגברת מעורבותה של [[ארצות הברית]] באזור, הפכה תאילנד לבעלת ברית שלה ב-[[1954]] עם כינונה של ברית [[SEATO]].

===מלחמת וייטנאם ומלחמת האזרחים בלאוס===

בעוד שמלחמת הודו-סין הראשונה המשיכה להתנהל בין הוייטנאמים לבין צרפת, תאילנד, שסלדה משתי יריבותיה הוותיקות, נמנעה מלהיכנס לעימות, אך ברגע שהמלחמה הפכה לעימות בין ארצות הברית לבין הקומוניסטים הוייטנאמים, קיבלה על עצמה תאילנד לעמוד לצידה של ארצות הברית. שתי המדינות חתמו על הסכם צבאי סודי ב-[[1961]] וב-[[1963]] התירה באופן חופשי לכוחות הצבא וחיל האוויר של ארצות הברית את השימוש בשטחה ולאחר מכן החלה לשלוח את כוחותיה שלה לוייטנאם. יחד עם זאת, הייתה תאילנד מעורבת יותר ב"מלחמה הסודית" (מלחמת האזרחים בלאוס) ובמבצעים החשאיים במדינה השכנה בין השנים [[1964]]-[[1972]]. הוייטנאמים הגיבו בתמיכה בהתקוממות של מפלגה הקומוניסטית של תאילנד במקומות שונים ברחבי המדינה. ב-[[1975]] היחסים בין בנגקוק לבין וושינגטון התקררו. בסופו של דבר כל הכוחות הצבאיים של ארצות הברית פינו את תאילנד ומעורבותה במלחמה הסתיימה.