עירוב – הבדלי גרסאות

ב[[ארץ ישראל]] קיים עירוב כמעט בכל הערים, בהסתמך על השיטה האומרת שכל מקום שאין בו שישים ריבוא במקום אחד ממש, אינו נחשב לרשות הרבים. ומכיוון שכך, גם בערים גדולות כמו [[ירושלים]] ו[[תל אביב]], בהם יש למעלה משש מאות אלף תושבים, נוהגים רוב הציבור הדתי והחרדי להסתמך על העירוב. עם זאת, ישנם הנוהגים להחמיר ולא לטלטל חפצים למרות קיום העירוב{{הערה|ה[[חזון איש]], למרות שהוא עצמו היה מבין המייסדים והמשגיחים על הקמת העירוב ב[[בני ברק]], סבר כי יש להחמיר ולא לטלטל בעיר, וכן הורה לכל שואליו, ואף ל[[קטן (הלכה)|קטן]] אסר לטלטל בשביל אביו (פאר הדור חלק ג). כך גם הרב [[יצחק זאב סולובייצי'ק]], הרב מבריסק, לא היה מטלטל בעיר ירושלים בה התגורר, אף את [[משקפיים|משקפיו]], וה[[טלית קטן|ציציות]] שעליו, ואף את ה[[כיפה (יהדות)|כיפה]] מתחת ל[[כובע]]ו לא היה לובש.}}.

 

 

בשנת [[תש"ס]] ([[2000]]) הוקם בשכונת [[בורו פארק]] שבניו יורק עירוב על ידי אפרים בלומנברג, והוא זכה להכשר של הרב [[חיים יהודה כ"ץ]]{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3981262,00.html האם יש עירוב בניו-יורק?] הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר.}}, שלפי דיווח וועדת העירוב במקום, בודק את העירוב מדי שבוע סמוך לקבלת שבת. הציבור החסידי, בעיקר חצירות [[חסידות בעלז|בעלז]] ו[[חסידות צאנז|צאנז קלויזנבורג]] בעיר, סומכים על רבניהם המתירים לטלטל, ואילו רבני חצירות [[חסידות סאטמר|סאטמר]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] אוסרים לטלטל{{הערה|1=אודות טענות שני הצדדים ראו עוד [http://www.israel613.com/books/ERUV_1127.pdf במסמך זה].}}.