התיישבות האלף – הבדלי גרסאות

ל"התיישבות האלף" קדם משבר כלכלי, ובשל כך בעיה של [[מימון]], כתוצאה מ[[העלייה הרביעית#משבר העלייה הרביעית (1927-1926)|משבר כלכלי]] ו[[מיתון]] ששררו בארץ ישראל בשנת [[1926]]. משבר זה של [[העלייה הרביעית]] הביא ל[[אבטלה]] של כשליש מ[[כוח עבודה|כוח העבודה]] ה[[יהודי]], ואף לעצירת העלייה ול[[ירידה מארץ ישראל|ירידה משמעותית מהארץ]]. בביצוע התיישבות האלף הראשונה יושמו הלקחים שהופקו מראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]: היישובים הוקמו על שטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י שנעשתה בו עבודת הכנה לניקוז מי [[נחל קישון]], והמתיישבים עברו הכשרה מתאימה. כמו כן, השתמשו במסקנות המחקר המדעי ובתכניותובתוכניות מדויקות שהכינה מחלקת ההתיישבות, כאשר המשבר הכלכלי הביא לירידה במחירי חומרי הגלם.{{הערה|דן גלעדי, '''לוי אשכול – קברנט ההתיישבות ההמונית 1948–1952''', מכון גולדה מאיר, 1993, עמ' 31.}}