רפאל ברק – הבדלי גרסאות

ברק נולד ב[[מונטווידאו]] שב[[אורוגוואי]]. התנדב ב[[קיבוץ]] וב-[[1969]] [[עלייה לישראל|עלה לישראל]]. בשנים 1970 עד 1977 עבד כמדריך תיירים. הוא החל את שירותו במשרד החוץ ב-[[1977]] כשהתקבל לקורס צוערים של המשרד. בשנים 1979 עד 1983 כיהן כמזכיר שני ומזכיר ראשון בשגרירות ישראל ב[[לימה]] שב[[פרו]]. ב-[[1985]] מונה לסגן ראש אגף כוח האדם במשרד החוץ. ב-[[1987]] מונה לנספח לענייני תקשורת בנציגות ישראל ל[[הקהילה האירופית|קהילה האירופית]]. ב-[[1991]] מונה לסגן השגריר ב[[בלגיה]] וב[[לוקסמבורג]].

כיהן כמנהל לשכת מנכ"ל המשרד וראש חטיבת התיאום. בשנים 1993–1996 שימש ברק כמתאם המגעים עם הפלסטינים לאחר החתימה על [[הסכמי אוסלו]]. באוגוסט [[2000]] מונה לסגן שגריר ישראל ב[[ארצות הברית]] ושימש כשגריר בפועל לאחר עזיבתו של [[דוד עברי]] ועד כניסתו לתפקיד של [[דני אילון]]. בהמשךב-[[2006]] כיהןמונה כסמנכ"ל לענייני מערב אירופה, ממלאלממלא מקום שגריר ישראל ב[[צרפת]], משנהבאפריל [[2007]] מונה לסמנכ"ל לענייני מערב אירופה ובהמשך כיהן כמשנה וממלא מקום מנכ"ל המשרד. ביוני [[2011]] מונה למנכ"ל משרד החוץ, כיהן בתפקיד עד מינויו לשגריר ישראל בקנדה בדצמברבנובמבר 2013.

ברק בעל תואר ראשון ב[[היסטוריה]] ו[[מדע המדינה]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] (1973) ותואר שני ב[[יחסים בינלאומיים]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]], במסגרת תוכנית המצטיינים של [[קרן רוטשילד]]. נשוי למרים ואב לשלושה ילדים.