סירמיונה – הבדלי גרסאות

'''סירמיונה''' (ב[[איטלקית]]:'''Sirmione''') היא עיר השוכנת לחופו הדרומי של [[אגם גארדה]], מחוז ברשיה, בצפון [[איטליה]]. חלקה ההיסטורי של העיר ממוקם על [[חצי אי]] צר באורך 1250 מטרים וברוחב מכסימלימקסימלי של 750 מטרים המוקף במימי האגם.

העדויות המוקדמות ביותר לנוכחותם של מתיישבים באיזורבאזור הם מלפני 7-8 אלפי שנים. שרידים של [[בתי כלונסאות]] אשר שימשו את מתישבימתיישבי האיזורהאזור הם מן האלף [[2000 לפנה"ס|השני]] ו[[3000 לפנה"ס|השלישי]] לפני הספירה. החל מן [[המאה הראשונה]] לפני הספירה הפך האיזורהאזור הדרומי של אגם גארדה הכולל את סירמיונה לאתר [[נופש]] מועדף על משפחות עשירות מ[[וורונה]] שהיתהשהייתה אז העיר הרומית החשובה בצפון מזרח איטליה של ימינו. המשורר [[קטולוס]] הילל את יופיה של העיר ואף החזיק בבית קייט באיזורבאזור.

בשלהי העידן הרומי, [[המאה הרביעית]] ו[[המאה החמישית|החמישית]] לספירה, הפכה העיר לנקודה מבוצרת לצורך הגנה על חופו הדרומי של האגם, וההתיישבות במקום המשיכה גם לאחר הכיבוש ה[[לומברדיה|לומברדי]] של צפון איטליה. בשנותיה האחרונות של [[ממלכת לומברדיה]] שימשה העיר כמרכז שיפוטי הכפופה ישירות למלך. אישתואשתו של דסידריו (Desiderio), השליט האחרון של ממלכת לומברדיה יסדה בעיר [[מנזר]] ו[[כנסיהכנסייה]].

סביב שנת [[1000]] לספירה היתההייתה סירמיונה במעמד של עיר חופשית. העיר נכבשה ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] על ידי בני משפחת סקליארי (Scaligeri) שליטי וורונה, ומאסימו דלה סקאלה (Mastino della Scala), בנה בה ככל הנראה את הטירה שבקצה לשון היבשה. בתקופה זו שימשה העיר בין היתר כמקום מקלט למתנגדי הכנסיההכנסייה בצפון איטליה.

העיר והמבצר שימשו לצרכים צבאיים של שליטי האיזורהאזור עד המאה ה-16, אך חיל המשמר נשאר מוצב בה עד למאה ה-19.

אתר ההתישבותההתיישבות בלוגנה וקיה היא חלק מ[[בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים]] המוכרים כ[[אתר מורשת עולמית]] של [[אונסק"ו]].