ליסימכוס (נגד אפיון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (הייתה, אוכלוסייה, תייחס, מכיוון, בוודאי, חיקסוס), אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק |
מ סקריפט החלפות (הייתה, אוכלוסייה, תייחס, מכיוון, בוודאי, חיקסוס) |
||
שורה 12:
== ליסימכוס על היהודים ==
ליסימכוס טען בספרו שהיהודים היו מצורעים, בעלי מומים "וחולים בכל מיני מחלות", שבשנת בצורת במצרים, צבאו על המקדשים כדי לבקש מזון. המחלות התפשטו בקרב כלל
המלך ציוה על כהני המקדשים לאסוף "את כל האנשים אשר אינם טהורים" והורה לצבא להוליך אותם למדבר, בסך הכל 110 אלף מגורשים, ולקשור אל המצורעים לוחות עופרת כדי להטביע אותם בים. המצורעים והנגועים טבעו בים ואלה שנשארו בחיים התקבצו יחד במדבר חשופים לסכנת חיים. בלילה הראשון הדליקו נרות ובלילה השני [[צום|צמו]] והתפללו לאלים. למחרת, "איש אחד ושמו [[משה]]" הציע להתחיל ללכת ללא הפסקה עד שיגיעו לארץ מיושבת. הוא ציוה עליהם שלא לדבר [[שלום]] "לשום בן אדם" ולא לייעץ לו טובה "רק עצת-רשע ולהרוס את כל מקדשי האלים והמזבחות אשר ימצאו בדרכם". הם הלכו במדבר ולאחר צרות רבות הגיעו לארץ מיושבת "ועשו רעות ליושביה", שדדו את המקדשים והעלו אותם באש, "והגיעו אל הארץ הנקראה בימינו יהודה", שם יסדו עיר שקראו לה "הירוסולה", ביוונית "שוד המקדש", בגלל מנהגם. לאחר זמן רב, אחרי שגדלו והתחזקו, התבישו היהודים בשם הזה וקראו לעיר "הירוסולימה" ([[ירושלים]]){{הערה|שם=נגד אפיון, ראשון, לד}}.
שורה 18:
בספרו "נגד אפיון", טוען יוסף שליסימכוס כתב את חיבורו "בשנאה עזה" ליהודים ו"הִרבּה שקרים". הוא טוען שהסיפור בדבר המצורעים ובעלי המומים, עליו התבסס ליסימכוס, הוא שקרי כבר מיסודו, אלא שליסימכוס אף הוסיף עליו שקרים נוספים:
* גרסתו של ליסימכוס אינה תואמת לאלו של קודמיו - הוא לא ידע את שמו של המלך (אמנופיס) המופיע בכתביהם ולכן "בדה מלבו שם חדש" (בוכחוריס) מתקופה מאוחרת יותר, ובמקום החלום והנביא שבגרסאותיהם, הלך המלך לדרוש באל [[אמון (אל)|אמון]].
* "בני עם היהודים, אנשים מצורעים ובעלי נגעים וחולים בכל מיני מחלות" – האם כינה בשם "יהודים" את כל המצורעים במצרים, או רק את המצורעים מבין היהודים? ומי הוא העם? עם זר או
* אם המלך הטביע את רוב המגורשים ואת שאריתם הגלה למדבר, כיצד נשאר מהם המון כזה גדול וכיצד הצליחו לחצות את המדבר כדי להגיע לארצם הנוכחית, שם בנו עיר ומקדש מפורסמים בעולם?
* משה – מלבד ציון שמו, מדוע לא ראה לנכון לספר על מוצאו? מה הניע אותו לחוקק חוקים המורים להרע לבני אדם? במידה והיהודים היו ממוצא מצרי, הרי חוקים אלה היו
* ירושלים – ליסימכוס טען שמיסדיה התגאו במנהגם לשדוד המקדשים עד שקראו על שמו את בירתם, אבל שכח, "בפערו את פיו לחרף ולגדף", כי לשון היהודים אינה יוונית ואין סיבה שיקראו את שמה בשפה זו.
יוסף כותב כי ליסימכוס (ועוד רבים כמותו) כתב מתוך בורות, אך יותר מכך, מתוך שנאה, "דברים ללא צדק ולא אמת" ואת דומיו, אותם הוא מכנה "הלוסימכוסים למיניהם", הוא רואה כ"אנשים חכמים בעיניהם...המרמים והמחליאים את בני הנעורים".
שורה 26:
== על גרסתו למוצא היהודים ==
ליסימכוס לא הוציא ספר מיוחד על היהודים, אלא עסק בהם רק בספרו על דברי ימי מצרים. גרסתו למוצא היהודים, כפי שמשתקפת על ידי יוסף בן מתתיהו, היא אנטישמית יותר מזו של מנתון וכאירמון והוא שני רק ל[[אפיון]] בהצגת הנטיות האנטישמיות הבולטות ביותר מבין הסופרים המצרים-יוונים.
שמו השונה של המלך המצרי שגירש את היהודים, בוכחוריס, והיעדר כל אזכור של ה[[
בייחסו את גירוש היהודים ממצרים ל[[פרעה]] מ[[פרעוני מצרים#השושלת ה-24|השושלת ה-24]] (המלך הידוע בספרות היוונית העתיקה בשם "בוכחוריס"), ליסימכוס מתארך את יציאת מצרים לזמן הרבה יותר מאוחר מאשר מנתון או כאירמון. הקשר בין בוכחוריס ליהודים יכול להיות מוסבר על ידי המסורת המצרית, שתארכה את הנבואה בדבר השתלטותם של זרים על מצרים לתקופת שלטונו.
על פי הקטעים שנשתמרו ב"נגד אפיון", ליסימכוס אינו
ליסימכוס מבחין בין הטמאים והכופרים לבין החולים והמצורעים. האל ציוה שהראשונים יגורשו לשממה ואילו האחרונים יוטבעו.
הפרטים הניתנים על ידי ליסימכוס לגבי מוצא היהודים דומים ביותר לאלה שניתנו מאוחר יותר על ידי ההיסטוריון הרומי [[טקיטוס]]{{הערה| M. Stern, '''Greek and Roman Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, XCII. Tacitus, p. 2.}}.
| |||