ויקיפדיה

אדוארד האריגן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 9:
בשיקגו יצר האריגן שותפות במה עם טוני הארט ([[1855]]-{{כ}}[[1891]]), ששמו האמיתי היה אנתוני ג'יי קנון. למרות שהאריגן היה תמיד המוח מאחורי הדמויות והעלילות של מופעי הצמד, הקסם והפיתוי של הארט שיחקו תפקיד גדול בהצלחתה של השותפות. שניהם החלו את הקריירה המקצועית בניו יורק ב-[[1872]]-[[1873|3]] ועד מהרה הצטרפו אל "תיאטרון הקומיק" של ג'וש הארט. במשך ארבע שנים הם הצליחו בהצגת דמויות איריות וגרמניות ו[[רוטינה|רוטינות]] קומיות. "האריגן והארט", כפי שנודעו, זכו להצלחה גדולה בהצגת דמויות קומיות שבאו מקרב המעמדות הנמוכים ומחיי היומיום ברחובות ניו יורק , ובמיוחד בתיאור ה"[[מיליציה|מיליציות]]" האתניות שבשכונה. האריגן החל עם מערכוני [[וודביל]] פשוטים, עיבד אותם בהדרגה למחזות, ופה ושם הכניס שירים, שהפכו לפופולרים על ידי [[דוד ברהם]]. ב-[[1872]], יצר האריגן מופע שנקרא "מוליגן גארד", שבמובנים רבים הוכיח את עצמו במרכז פעילות הצמד בשנים הבאות.
 
ב-[[1878]], עם "הפיקניק של מוליגן גארד", האריגן והארט התיישבו ב[[ברודווי]] ובשבע השנים הבאות השתתפו ב-17 מהמופעים שלהם. במופעים שהעלו, למרות שעדיין היו עממיים ומגוחכים, המוזיקה החלה להשתלב יותר עם הקו הסיפורי ויחד עם הדיאלוג והמחול, המופעיםהם החלו להידמות לקומדיה מוזיקלית מודרנית (מה שכיום נקרא [[מחזמר]]). האריגן כתב את המחזות והשירים ורהם כתב את המוזיקה.
 
למרות שהמחזות התארכו בהדרגה עם יותר שירים וריקודים, הכרטיסים נותרו באותו המחיר. התיאטרון של האריגן היה מיועד לאנשים הרגיליםהפשוטים, מי שמילא את המושבים היו בעיקר ה[[מעמד הפועלים|פועלים]] שעבדו קשה מדי יום היו אלה שמלאו את המושבים. מופעים אלה היו מאוד פופולריים, במיוחד למעמד הנמוך שהתבסס על מהגרים ו[[מעמד הביניים]], ששמחו לראות את עצמם על הבמה בתיאור קומי (אך אוהד). העלילה של ההצגות התמקדה ב[[מנהטן]] ותיארה בעיות בחיים האמיתיים הנוגעות במתחים [[גזע (אדם)| גזעיים]], שחיתות פוליטית ואלימות [[כנופיה|כנופיות]], כולם עורבבו ב[[קומדיה]] עם חכמת רחוב, משחקי מילים וניבים אתניים. האריגן שיחק את בעל המסבאה האירי השאפתן מהבחינה הפוליטית ב"דן מוליגן", והארט שיחק כובסת [[אמריקאים אפריקאים|אפריקנית-אמריקנית]] ב"רבקה אלפ". אחד מהמחזות הפופולריים ביותר של האריגן בסדרת "מוליגן גארד", "הכדור של מוליגן גארד" ([[1880]]), מראה את השילוב החלק של הקומדיה, המוסיקה והאנושיות הרבה, שעשתהמה שעשה את הצגות האריגןהצגותיו לייחודיות כל כך.
 
למרותלאחר שהבית המקורי של מופעי "מוליגאן" בברודווי, קומיק 514 בברודווי, היה צריך להסגר ממסיבות כלכליות, האריגן הודיע בשנת [[1881]] שהם יבנו [[תיאטרון]] קומי רענן ואלגנטי ב-728 בברודווי,. שהיההתיאטרון היה מוכר כ"תיאטרון הקומי של האריגן והארט". עם זאת, התיאטרוןאך לא החזיק מעמד ונשרף עד היסוד בשנת [[1884]].
 
====לאחר פירוק הצמד====
אחרי שהתיאטרון קרס, הסתיימה גם השותפות. חלק מבני משפחתו של האריגן היו אמנים בברודווי, והעסקת קרובי משפחתו סיימה את השותפות שלו עם הארט. בחודש מאי [[1885]], חמישה חודשים לאחר השריפה, האריגן והארט הופיעו יחד בברודווי בפעם האחרונה. הארט חי את שארית חייו בשקט עד מותו בשנת [[1891]], בעוד האריגן פתח את "התיאטרון של האריגן" בשנת [[1890]] בכיכר הראלד. עשרים ושלושה ממחזותיו השיגו ריצות שלרצו יותר ממאה הופעות בכל בברודווי. האריגן המשיך לכתוב מחזות ולשחק עד להופעתו הציבורית האחרונה במרץ [[1910]]. הוא מת בשנת [[1911]].
 
{{מיון רגיל: האריגן,אדוארד}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אדוארד_האריגן"