אפיטף – הבדלי גרסאות

האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל בצורת [[שיר]] של שני טורים. אפיטפים נחרתו גם כסיפורים וכ[[ציור]]ים, ושיבחו את הקרבות הגדולים, מעשי הבנייה וחיי השליטים. האפיטפים היו נהוגים בכל רחבי [[העולם העתיק]]. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בהם עניין רב - [[ספרות]]י, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלימה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים.

 

 

ב[[עברית]] ידוע שירו של [[חיים נחמן ביאליק]] [[אחרי מותי]] ("אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי"),{{הערה|1= ראו: [http://benyehuda.org/bialik/bia064.html אַחֲרֵי מוֹתִי], באתר [[פרויקט בן יהודה]].}} שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. משורר ה[[יידיש]] הגדול [[איציק מאנגר]] כתב מספר [[סונטה|סונטות]] שהן אפיטפים לכל דבר. בתרבות הפופולארית, ידוע שירה של להקת [[קינג קרימזון]] "Epitaph", מתוך אלבומה [[In the Court of the Crimson King]].

תמונה:Jewish grave035.jpg|"זעקת שבר"; אפיטף נוסף מבית הקברות היהודי בוורשה

</gallery>

==קישורים חיצוניים==

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Epitaphs|שם ויקישיתוף=אפיטף}}