גרורה – הבדלי גרסאות

'''גרורה''' (באנגלית: '''Metastasis''']) היא [[גידול]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] שנוצר ב[[איבר]] מרוחק ממקום התפתחות ה[[גידול]] הראשוני. מקור המונח הלועזי הינו בשפה ה[[יוונית]], בה משמעות המילה

* '''התבססות באיברים מרוחקים''' - ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מתיישבים ב[[רקמה|רקמת]] ה[[איבר]] השניוני ויוצרים בתחילה מיקרו-גרורות, [[גידול]]ים קטנים שאינם יכולים להתפתח מעבר לגודל מסוים. מיקרו-גרורות אלה מעודדות יצירה של [[כלי דם]] חדשים בסביבתן, מה שמאפשר את התפתחותן למאקרו-גרורות, [[גידול]]ים גדולים. אספקת [[דם|הדם]] נחוצה ל[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] על מנת לקבל [[חמצן]] ו[[חומרי מזון]].

עדויות שהצטברו לאחרונה מצביעות על כך שהיכולת של [[תא]] שהגיע ל[[איבר]] שניוני להתרבות וליצור בו גרורות מושפעת, בין היתר, מאינטרקציות של ה[[תא]]ים ה[[סרטן (מחלה)|סרטניים]] עם סביבת ה[[איבר]] השניוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1007/978-94-007-6217-6_2|chapter=The Metastatic Microenvironment|title=The Tumor Immunoenvironment|year=2013|last1=Maman|first1=Shelly|last2=Witz|first2=Isaac P.|isbn=978-94-007-6216-9|pages=15}}}}. נצפה למשל, שסביבת ה[[ריאה|ריאות]] מעכבת חיות של [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] שיוצרים גרורות ב[[ריאה|ריאות]] ובכך משפיעה על היכולת ליצור גרורות ב[[איבר]] זה{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/ijc.28255|title=The metastatic microenvironment: Lung-derived factors control the viability of neuroblastoma lung metastasis|year=2013|last1=Maman|first1=Shelly|last2=Edry-Botzer|first2=Liat|last3=Sagi-Assif|first3=Orit|last4=Meshel|first4=Tsipi|last5=Yuan|first5=Weirong|last6=Lu|first6=Wuyuan|last7=Witz|first7=Isaac P.|journal=International Journal of Cancer|volume=133|issue=10|pages=2296}}}}, ייתכן שכחלק ממנגנון ההגנה של הגוף כנגד התקדמות התהליך ה[[סרטן (מחלה)|סרטני]].

לרוב, ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הינם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן{{הערה|1={{cite journal|pmid=16770534|year=2006|last1=Leong|first1=SP|last2=Cady|first2=B|last3=Jablons|first3=DM|last4=Garcia-Aguilar|first4=J|last5=Reintgen|first5=D|last6=Jakub|first6=J|last7=Pendas|first7=S|last8=Duhaime|first8=L|last9=Cassell|first9=R|last10=Gardner|first10=M|last11=Giuliano|first11=R|last12=Archie|first12=V|last13=Calvin|first13=D|last14=Mensha|first14=L|last15=Shivers|first15=S|last16=Cox|first16=C|last17=Werner|first17=JA|last18=Kitagawa|first18=Y|last19=Kitajima|first19=M|title=Clinical patterns of metastasis|volume=25|issue=2|pages=221–32|doi=10.1007/s10555-006-8502-8|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. התסמיניםה[[תסמין|תסמינים]] השכיחים באיבריםב[[איבר|איברים]] הללו הינם:

* '''קשרי לימפה''' - הרחבת צמתי[[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]

* '''ריאות''' - [[שיעול]], יריקת דם וקוצרו[[קוצר נשימה]]

* '''עצמות''' - [[כאב]] ושבריםו[[שבר (רפואה)|שברים]]

* '''כבד''' - הגדלה, [[בחילה|בחילות]] וצהבתו[[צהבת]]

* '''מוח''' - [[תסמין|תסמינים]] נוירונלייםהקשורים ל[[מערכת העצבים]] כגון כאבי ראש, [[פרכוס|פרכוסים]] וסחרורתוסחרחורת

לחלק מהחולים, יחד עם זאת, אין [[תסמין|תסמינים]] כלל.

ב[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] מסוימים, ישנם סמנים (מרקרים) ספציפיים אשר ניתן למדוד את רמתם ב[[דם]], כגון הסמן PSA ב[[סרטן בלוטת הערמונית]] ו CA-125 ב[[סרטן השחלות]]. עלייה ברמת הביטוי של מדדים אלה ב[[דם]] לעומת רמת הביטוי שלהם בעת ה[[אבחנה]] יכולה להצביע על התקדמות והתפשטות ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ולרמז על פיזור גרורתי.

[[אולטרה סאונד]] (US - [https://en.wikipedia.org/wiki/Ultrasound ultrasound]) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהינה [[שפיר]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.

בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT - [https://en.wikipedia.org/wiki/Computed_tomography computed tomography]) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-ממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר]]ים אלה.

[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI - [https://en.wikipedia.org/wiki/Magnetic_resonance_imaging magnetic resonance imaging]) מאפשרת להדגים [[רקמות]] רכות עם [[ניגודיות]] טובה יותר מאשר ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), וללא שימוש ב[[קרינה מייננת]]. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].

[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET - [https://en.wikipedia.org/wiki/Positron_emission_tomography positron emission tomography]) מאתרת אזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם אזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעתים "יידלקו" אזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].

לעתים קרובות, גם לאחר ביצוע בדיקות רבות, הרופאים לא יהיו בטוחים מהו הממצא החשוד, ויהיה צורך לקחת דגימת [[תא]]ים מהאזור החשוד ולשלוח אותם לבדיקה [[פתולוגיה|פתולוגית]]. תהליך לקיחת דגימה קטנה זו קרוי [[ביופסיה]] ומטרתו הוא לאבחן האם הממצא החשוד הוא [[שפיר]] או [[סרטן (מחלה)|סרטני]] באמצעות בדיקות של חתכי רקמה ([[פתולוגיה|פתולוגיותהיסטולוגיה]]).

<div class="mw-content-ltr">{{reflist}}</div>